מ"ג תהלים יט ז


<< · מ"ג תהלים · יט · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם ׀ מֽוֹצָא֗וֹ
  וּתְקוּפָת֥וֹ עַל־קְצוֹתָ֑ם
    וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵחַמָּתֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותקופתו על קצותם" - הקפת סבובו מקצה אל קצה "ואין נסתר מחמתו" - אילמלא ניתן ברקיע התחתון לא היה אדם נסתר מפניו מפני חמימותו שחמה ולבנה ברקיע השני כדאמרינן שבעה רקיעים הם וילון רקיע שחקים זבול מכון מעון ערבות ומונה להם כסדרן וילון אינו משמש כלום רקיע יש בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות כו'

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מקצה - הזכיר תנועותיו כפי תולדתו באמת שהיא הפך התנועה הגדולה.

ומלת תקופה – כמו כי הקיפו ימי המשתה, הקיפוני.

וטעם ואין נסתר – כי חמת השמש בעולם כדמות חום הלב בגוף האדם, מראיות חכמת התולדת והנה הוא חיי כל הגופות.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מקצה השמים מוצאו ממזרח.


ותקופתו על קצותם על כל קצות השמים הוא מהלכו.

ואמר: ותקופתו שפרושו: סבובו, כמו תקופת השנה (שמות לד כב), לפי שסובב הרוחות וישוב למקום זריחתו, כמו שאמר שלמה (קהלת א ו): הולך אל דרום וסובב אל צפון, שמהלכו ביום נראה ברוח דרום והולך למערב וסובב רוח צפון בלילה עד שישוב בבקר אל הרוח שזרח ממנו.

וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה (בבלי ערובין נו א): הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה.

וזה למראית העין לבד, לפי שמהלכו נוטה לצד דרום, אבל לא ילך לפאת דרום.

אך לפי חכמת התכונה לא נאמר זה בתקופת היום אלא בתקופת השנה שהוא אל דרום בימי החרף ובצפון בימי הקיץ, וזה נראה לעינים וידוע וברור.

וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה, בפרקי רבי אליעזר (פרק ששי) הולך אל דרום בתקופת תשרי ובתקופת טבת, וסובב אל צפון בתקופת ניסן ובתקופת תמוז.


ואין נסתר מחמתו: כי הוא השמש בכל העולם הוא; ואף על פי שאינו בשוה בכל מקום.

ואמר: ואין נסתר מחמתו, ולא אמר: ואין נסתר ממאורו, כי יוכל האדם להסתר ממאורו ולא מחמו, כי אפילו בחדרי חדרים ישיגנו חמו.

והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: ואין נסתר מחמתו, כי חם השמש בעולם כדמות חם הלב בגוף כראית חכמת התולדת, והנה הוא חיים לכל הגופות: אם כן פרושו: אין נסתר מתועלת חמתו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ותקופתו" - מלשון הקפה וסבוב 

מצודת דוד

"ואין נסתר" - ואין מי שיהיה נסתר מחום השמש

"מקצה" - יציאת השמש הוא מקצה השמים לפי הנראה והנדמה לכל אחד באופק שלו

"ותקופתו" - וסבובו הוא על קצות השמים רצה לומר בכל יום זורח ברוח שזרח אתמול ושוקע ברוח ששקע אתמול וכן סובב והולך יום יום

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מקצה השמים מוצאו", הגם שיוצא מקצה השמים אינו הולך על קו המשוה בישר, רק "ותקופתו על קצותם" יקיף אל הקצוות שהוא לצד צפון ולצד דרום, וזה מורה על רוב החכמה שאם היה הולך תמיד על קו המשוה לא היה אפשר לישוב הארץ כי על מסלול השמש בקו המשוה היה החום בוער מאד, ועל גלילות צפון ודרום לא היה חום השמש מגיע שם כלל, אבל ע"י שהולך ומקיף לצדדי הקצוות "אין מקום נסתר מחמתו" שחום השמש מתפשט על כל הקצוות וכל הארץ ראויה לישוב, ובזה מתבאר החכמה וגם התכלית שלא תהו בראה, וכ"ז עדות על פעולת פועל חכם:

 

<< · מ"ג תהלים · יט · ז · >>