מ"ג שמות מ לח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי עֲנַן יְהוָה עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהֹוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כׇל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכׇל־מַסְעֵיהֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי עֲנַן יְקָרָא דַּייָ עַל מַשְׁכְּנָא בִּימָמָא וְחֵיזוּ אִישָׁתָא הָוֵי בְּלֵילְיָא בֵיהּ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַטְּלָנֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם עֲנַן יְקָרָא דַיְיָ הֲוָה מְטַלָל עַל מַשְׁכְּנָא בִּימָמָא וַעֲמוּדָא דְאֵישָׁתָא הֲוָה מִנְהַר בְּלֵילְיָא וְחַמְיָין כָּל בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּכָל מַטְלָנֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם" - בכל מסע שהיו נוסעים היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע וכן (בראשית יג) וילך למסעיו וכן (במדבר לג) אלה מסעי לפי שממקום החנייה חזרו ונסעו לכך נקראו כולן מסעות חסלת פרשת פקודי

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם – בְּכָל מַסָּע שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים, הָיָה הֶעָנָן שׁוֹכֵן בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יַחֲנוּ שָׁם. מְקוֹם חֲנִיָּתָן אַף הוּא קָרוּי מַסָּע, וְכֵן: "וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו" (בראשית יג,ג), וְכֵן: "אֵלֶּה מַסְעֵי" (במדבר לג,א), לְפִי שֶׁמִּמְּקוֹם הַחֲנִיָּה חָזְרוּ וְנָסְעוּ; לְכָךְ נִקְרְאוּ כֻלָּן מַסָּעוֹת.

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו. היה ראוי שיאמר הכתוב ענן ביום ואש תהיה בלילה, אלא שבא לרמוז על מדת יום ומדת לילה. וידוע כי עצם המלה יום אבל נכפלה המ', כי כן שם מדת רחמים מלה כפולה, ומלת לילה, עצם המלה ליל והה"א האחרונה רמז למדת הדין שעיקר ממשלתה בלילה, וכבר ידעת שנמתחה כנגד בכורי מצרים בחצי הלילה. והוא סוד הלשון בתיבות המקרא.

וכן מה שכתוב (יהושע א) והגית בו יומם ולילה, היה ראוי שיאמר והגית בו ביום ובלילה. אבל בא לרמוז כי ספר התורה כלול מן הרחמים והדין, תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

ומכאן תבין דבקות השכינה, כי שם היו כאחת במדבר יושבים באהלים כענין שכתוב (שמות לג) ונצבו איש פתח אהלו, וכתיב (במדבר כד) מה טובו אהליך. והנה למעלה הזכיר בני ישראל לפי שהזכיר שם ענן והוא ענן ה', ובכאן הזכיר כל בית ישראל בכל מסעיהם לפי שהזכיר הענן והאש, ומה נאה במדבר דגלי ישראל מחנות קדושים שקולים כמחנה מלאכים ותרשישים בהיות השכינה נראית בענן לכלם אנשים ונשים, ודרשו רז"ל (תהלים פה) אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו, אמר הקב"ה בעוה"ז השריתי שכינתי ביניכם בבהמ"ק ובשביל עונותיכם נסתלקה מכם, אבל לעתיד לבא אינה זזה מכם שנאמר (ויקרא כו) ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והייתי לכם לאלהים ע"כ, ובאור הדבר כי לעתיד תחזור הנבואה לישראל כקדמותה, והשכינה על מכונתה ויסודתה, ילמדו הכל דעת את ה' בשפע חכמה, ולא ילמדון עוד מלחמה, לב חדש יברא ולב אבן יוסר ויקרע, אין שטן ואין יצר הרע, וזאת נחמתנו בגאולתנו זו האחרונה, לשוב בקרב ישראל התפארת והכבוד כמבראשונה, כי כן הבטיח ישעיה ע"ה בחתימת ספרו במבחר חזיונו במלות (ישעיה ס) כי בא אורך וכבוד ה', ואם בגאולה ראשונה אהבנו מלכנו אשר טוב דודיו מיין, ונראה לנו בכבודו בחוש העין, מתוך מחיצת ענן בארץ ערבה וציה, וה' שם היה, כענין שכתוב (במדבר יד) אשר עין בעין נראה אתה ה', הלא לעתיד לבא תרבה השגתנו יותר והכבוד עין בעין נראה מבלי מחיצה נבדלת ומבלי ענן מתראה, כהבטחת הנביא ע"ה (ישעיה נב) קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון.

<< · מ"ג שמות · מ · לח