מ"ג שמות ל כא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרָחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חׇק־עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹרֹתָֽם׃

תרגום

אונקלוס:	וִיקַדְּשׁוּן יְדֵיהוֹן וְרַגְלֵיהוֹן וְלָא יְמוּתוּן וּתְהֵי לְהוֹן קְיָם עָלַם לֵיהּ וְלִבְנוֹהִי לְדָרֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	וִיקַדְשׁוּן יְדֵיהוֹן וְרִיגְלֵיהוֹן וְלָא יְמוּתוּן וּתְהֵי לְהוֹן קְיַים עֲלַם לֵיהּ וְלִבְנוֹי לְדָרֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ולא ימותו" - לחייב מיתה על המשמש במזבח ואינו רחוץ ידים ורגלים שהמיתה הראשונה לא שמענו אלא על הנכנס להיכל

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וְלֹא יָמוּתוּ – לְחַיֵּב מִיתָה עַל הַמְּשַׁמֵּשׁ בַּמִּזְבֵּחַ וְאֵינוֹ רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם; שֶׁהַמִּיתָה הָרִאשׁוֹנָה לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא עַל הַנִּכְנָס לַהֵיכָל.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ורחצו". חזר שנית ללמד שאף אם רחץ בכלי שרת אחר יוצא שמ"ש תחלה "ורחצו" ממנו ממעט כלי חול, כ"ה בזבחים (דף כ"ב), ולא ימותו, אמר שנית לחייב מיתה גם על

המזבח:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

חק עולם. אפילו עלה מבית הטבילה שנטהר מטומאה חמורה חוקה חקק ה', ולזה הוצרך לומר פעם ב' ולא ימותו הא אם לא רחצו הגם שעלו מטבילה הרי הם במיתה ולא תועיל טבילה:

<< · מ"ג שמות · ל · כא · >>