מ"ג שמות כט לח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם תָּמִֽיד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְדֵין דְּתַעֲבֵיד עַל מַדְבְּחָא אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא תְּרֵין לְיוֹמָא תְּדִירָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְדֵין קוּרְבָּנָא דְתַעֲבֵיד עַל מַדְבְּחָא אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָה תְּרֵין לְיוֹמָא תְדִירָא:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


וזה אשר תעשה על המזבח. עשייה זו סדור אברים על מערכות האש והיה זו בשעת הנץ החמה אבל שחיטת התמיד היתה מקודם בשעת האיר המזרח, וששה כהנים היו מקריבים, האחד היה נושא את הרגל ואת הראש, השני שתי ידים, והשלישי העוקץ והרגל, הרביעי החזה והגרה, החמישי הדפנות, הששי הקרבים.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזה אשר תעשה על המזבח". פ' זו הוכפלה בפרשת פינחס, ופה מדבר מעת החינוך שאין מחנכין מזבח חדש אלא בתמיד של שחר, והתחילו תיכף בהקרבת התמידין,

ועז"א בפ' פינחס עולת תמיד העשויה בהר סיני, כי אז התחילו בעולה זו ראשונה:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

על המזבח כבשים בני. ס"ת לחמי:

שנה שנים. ר"ת וס"ת השמש. שהיו שוחטין אותו נגד השמש. כתיב הכא שנים ליום תמיד ובפנחס הוסיף לומר שנים ליום עולה תמיד קרי ביה ליום עולה פי' כנגד שהיום עולה דהיינו כנגד השמש. שניים ליום תמיד ר"ת עולה תש"ל דמנין תש"ל תמידין היו קרבים לשס"ה ימים:

<< · מ"ג שמות · כט · לח · >>