מ"ג שמות כח לב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֥ה פִֽי־רֹאשׁ֖וֹ בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִֽהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי פוּמֵּיהּ כְּפִיל לְגַוֵּיהּ תּוּרָא יְהֵי מַקַּף לְפוּמֵּיהּ סְחוֹר סְחוֹר עוֹבָד מָחֵי כְּפוֹם שִׁרְיָן יְהֵי לֵיהּ דְּלָא יִתְבְּזַע׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי פּוּם רֵישֵׁיהּ בְּמִיצְעֵיהּ תּוֹרָא בְּשִיפְמֵיהּ יְהֵי מַקִּיף לְפוּמֵיהּ חֲזוֹר חֲזוֹר עוֹבַד גִרְדָאֵי הֵי כְפוּם לַשִּׁירַיָא יְהֵי לֵיהּ לָא יִתְבְּזָע: |
| ירושלמי (קטעים): | וִיהֵי פוּם רֵישֵׁיהּ בְּמִצְעָא סִיפְוָוא יֶהֱוֵי מַקִיף לְפוּמֵיהּ חֲזוֹרָא עוֹבַד גְרָדִי כְּפוּם סִירָא יֶהֱוֵי לֵיהּ לָא יִתְבְּזָע: |
רש"י
"בתוכו" - כתרגומו כפיל לגויה כפול לתוכו להיות לו לשפה כפילתו והיה מעשה אורג ולא במחט
"כפי תחרא" - למדנו שהשריונים שלהם פיהם כפול לתוכן
"לא יקרע" - כדי שלא יקרע והקורעו עובר בלאו שזה ממנין לאוין שבתורה וכן ולא יזח החשן וכן לא יסורו ממנו הנאמר בבדי הארוןרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּתוֹכוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "כְּפִיל לְגַוֵּיהּ", כָּפוּל לְתוֹכוֹ לִהְיוֹת לוֹ לְשָׂפָה כְּפִילָתוֹ. וְהָיָה מַעֲשֵׂה אוֹרֵג וְלֹא בְּמַחַט.
כְּפִי תַּחְרָא – לָמַדְנוּ שֶׁהַשִּׁרְיוֹנִים שֶׁלָּהֶם פִּיהֶם כָּפוּל לְתוֹכָן.
לֹא יִקָּרֵעַ – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרֵעַ. וְהַקּוֹרְעוֹ עוֹבֵר בְּלָאו (יומא ע"ב ע"א), שֶׁזֶּה מִמִּנְיַן לָאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְכֵן: "וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן" (שמות כח,כח); וְכֵן: "לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ" (שמות כה,טו), הַנֶּאֱמָר בְּבַדֵּי הָאָרוֹן.
רשב"ם
בתוכו: באמצעיתו למעלה, להבדיל, כעין מלבושים של גלחים:
לא יקרע: לא יפתח בית צוארו למטה כעין מלבושים שלנו אלא למעלה, שבשעת אריגה מניחין בו צואר:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
לפיו הוא ענין אחר שיעשה לפיו שפה אריג סביב, ולרש"י מ"ש פי ראשו בתוכו היינו כפול לגויה כתרגומו, ומפרש שפה יהיה כפי תחרא כשריון שפיהם כפול, ולהרמב"ם יל"פ כשריון
שאין לו בית יד רק מכסה את הגוף לבד, לא יקרע כדי שלא יקרע והקורעו עובר בלאו ממה שלא אמר שלא יקרע (יומא עב א'):