<< · ספורנו · שמות · כח · >>

"לכבוד" לכבוד האל יתברך בהיותם בגדי קדש לעבודתו: " ולתפארת" שיהיה כהן מורה נורא על כל סביביו, שהם תלמידיו החקוקים על לבו וכתפיו:


"ואתה תדבר אל כל חכמי לב" שיעשו כל האמור למעלה: " ועשו את בגדי אהרן" ויעשו גם כן את בגדי אהרן: "לקדשו" לשם כך יעשו הבגדים:


"והם יקחו את הזהב" וכמו שיכונו בעת העשייה כן יכונו כשיקחו את הזהב וכו':


"אפוד" מלבוש ממתני אדם ולמטה, ושפתו העליון עשוי כמין אזור מלאכת מחשבת, ובו יחגור הלובש את האפוד על המעיל, כאמרו ויחגור אותו בחשב האפוד, ויאפד לו בו:


"שתי כתפות חוברות" מכוונות במלאכת ציוריהם: " אל שני קצותיו" אל מלאכת שתי קצות רחבו: " וחבר" האפוד יחובר עם הכתפות על אופן מכוון במלאכתו עם מלאכת הכתפות:


"על שתי כתפיו לזכרון" להשיג רחמים על ישראל בזכותם:


"מגבלות" מכוונות מקצה הכתפות אל קצה החשן בצמצום:


"והאבנים תהיין על שמות בני ישראל" כשיקדישום המתנדבים יהיה הקדשם לשם כך שיכתבו עליהם שמות השבטים: " שתים עשרה על שמותם" ותהיינה שנים עשר כנגד שמותם, לא פחות ולא יותר: " פתוחי חותם איש על שמו" וכן המפתח יפתח את האבן של כל אחד מהם על שמו, ולא יחליף לא האבן ולא הכונה מזה לזה:


"גבלות" לא שרשרות להאריך ולקצר:


"ממול פניו" שלא יהיה מול פניו: " לעמת מחברתו" נכח מחברתו, בקו ישר נגד מקום חבור הכתפות עם האפוד:


"לזכרון לפני ה' תמיד" שיזכור ה' זכותם ויפקוד את בניהם לשלום בזכותם:


"משפט בני ישראל על לבו" שיתפלל עליהם שיזכו במשפט:


"לא יקרע" לא יהיה לו בית הצואר נפתח לארכו לפניו, אבל יהיה עגול. ולשון יקרע יאמר על הדבר הפתוח לארכו, כמו וקרע לו חלוני שהיתה פתיחת החלונות ארוכה וצרה:


"ומלאת את ידם" תשלים אותה, בענין שתהיה שלמה וראויה לעבוד עבודת הקדש: