מ"ג שמות כד יד


<< · מ"ג שמות · כד · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶל־הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּלְסָבַיָּא אֲמַר אוֹרִיכוּ לַנָא הָכָא עַד דִּנְתוּב לְוָתְכוֹן וְהָא אַהֲרֹן וְחוּר עִמְּכוֹן מַן דְּאִית לֵיהּ דִּינָא יִתְקָרַב לִקְדָמֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְחַכִּימַיָא אָמַר אַמְתִּינוּן לָנָא הָכָא עַד זְמַן דִּנְתוֹב לְוַותְכוֹן וְהָא אַהֲרן וְחוּר עִמְכוֹן מַאן דְּאִית לֵיהּ עֵיסַק דִּינָא יִתְקְרֵב לְוַותְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואל הזקנים אמר" - בצאתו מן המחנה

"שבו לנו בזה" - והתעכבו כאן עם שאר העם במחנה להיות נכונים לשפוט לכל איש ריבו

"חור" - בנה של מרים היה ואביו כלב בן יפנה שנא' (ד"ה א) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור אפרת זו מרים כדאיתא בסוטה

"מי בעל דברים" - מי שיש לו דין

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר – בְּצֵאתוֹ מִן הַמַּחֲנֶה.
שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה – וְהִתְעַכְּבוּ כָּאן עִם שְׁאָר הָעָם בַּמַּחֲנֶה, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לִשְׁפֹּט לְכָל אִישׁ רִיבוֹ.
חוּר – בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה, וְאָבִיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר" (דה"א ב,יט). אֶפְרָת זוֹ מִרְיָם, כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה (י"א ע"ב-י"ב ע"א).
מִי בַעַל דְּבָרִים – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וטעם ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה" - כי בהפרדו מהם עם משרתו צוה אותם שישבו להם בזה ואין הטעם שיעמדו שם כל היום וכל הלילה עד שובם כי אמר והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אליהם ובמחנה יהיו בעלי הדברים ושם מקום המשפט וכבר אמר לכולם שובו לכם לאהליכם (דברים ה כז) אבל הטעם שיעמדו ויבאו עד למקום ההוא ולא יהרסו לעלות אליהם אפילו אל מקום יהושע עד שובו אליהם ולפי דעתי יתכן להיות פירושו שבו בעבורנו ובמקומנו במחנה ואהרן וחור עמכם ומי בעל דברים מן הדבר הקשה אשר יקריבון אלי יגש אליהם במקומי ואמר "אליהם" דרך מעלה לאהרן וחור כי לפני כלם יצוה לבא ובמעמד אחד יהיה כאשר אמר "עמכם" והנה צוה שישבו הזקנים ואהרן וחור מושב ב"ד כמשה על שרי האלפים והמאות עד שובו כי ידע שיתעכב בהר ואמר "לנו" דרך כבוד לתלמיד כאשר אמר בחר לנו אנשים (לעיל יז ט) וזה פירוש נכון אבל רש"י כתב ואל הזקנים אמר בצאתו מן המחנה שבו לנו בזה התעכבו שם עם שאר העם להיות נכונים לשפוט לכל איש ריב ולא יתכן כי לא היו עתה במחנה ומה טעם שיאמר להם כן והם במחנה ישבו וכבר נתמנו שופטים

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואל הזקנים אמר" בנסעו מהם לעלות אל ראש ההר כמו שצוהו האל יתברך באמרו עלה אלי ההרה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואל הזקנים". בעת יצא מאהלו צוה אותם שישבו במקומו לשפוט את העם, ואהרן וחור יהיו לכל דבר הקשה, ואמר שבו לנו בזה שלא יפלו מן המדרגה שעלו עליה בנבואה

שראו את אלהי ישראל ויהיו מרכבה להנהגה זו במקום משה, ועז"א בזה שהוא מדרגת הנבואה מי בעל דברים, מי שיהיו לו דברים וטענות נגד משפט הזקנים שלא היו עדיין ב"ד קבוע ולא קבלום בע"ד עליהם, יגש אליהם לב"ד הגדול של אהרן וחור:

<< · מ"ג שמות · כד · יד · >>