מ"ג שמות יח כ


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתַזְהַר יָתְהוֹן יָת קְיָמַיָּא וְיָת אוֹרָיָתָא וּתְהוֹדַע לְהוֹן יָת אוֹרְחָא דִּיהָכוּן בַּהּ וְיָת עוּבָדָא דְּיַעְבְּדוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וְתַזְהַר יַתְהוֹן יַת קְיָימַיָא וְיַת אוֹרַיְיתָא וּתְהוֹדַע לְהוֹן יַת צְלוֹתָא דְיֵיצְלוּן בְּבֵית כְּנִשְׁתְּהוֹן וְיַת אוֹרְחָא דְּיַבְקְרוּן לְמָרִיעִין וּדְיַהֲכוּן לְמִיקְבּוֹר מֵתַיָא וּלְמִגְמוֹל בָּהּ חִיסְדָא וְיַת עוּבְדָא וְשׁוּרַת דִּינָא וּדְיַעַבְדוּן מִלְגַו לְשׁוּרָתָא לְרַשִׁיעַיָין:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והזהרת אתהם את החקים ואת התורות" - ותודיע להם את הדרך אשר ילכו בה על פי התורה והמצוה שתזהירם אתה מאד ותלמדם התורה והמצוה הודה לו גם במה שאמר והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו וגם בזה עצה להזהיר אותם מאד ולהתרות אותם במצות ועונשם אחרי אשר לא יעשה הוא בהם את הדין אבל במשפט אשר אמרת ושפטתי בין איש ובין רעהו שים לך שופטים עמך כי כבד ממך דבר המשפט יותר מן הכל וטוב לך ולהם להקל מעליך ונשאו אתך ובידוע כי היו עם משה שוטרים נוגשים בעם להביא הנתבעים לפניו ולנגשם בדבר המשפט והרבה מהם עם השופטים האלו ולכך אמר במשנה תורה (דברים א טו) ושוטרים לשבטיכם ואין צריך להזכיר זה בכאן כי לא היה מעצת יתרו

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת. הודה לו גם במה שאמר והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו, אבל במשפט שאמרת ושפטתי בין איש ובין רעהו שים לך שופטים עמך כי כבד ממך דבר המשפט יותר מן הכל וטוב לך ולהם להקל מעליך ולכך נתן לו עצה שיבחר מכל העם אנשי חיל.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והזהרתה". וכן עמ"ש והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו, שזה נחלק לשתים, מצות עשה ומצות ל"ת. נגד מל"ת אמר "והזהרתה", [שהאזהרה הוא על מצות ל"ת], בין החקים שהם מל"ת התלוים במעשה, בין את התורות שהם מצות ל"ת התלויות באמונות ולמודים, כמו שלא להעלות במחשבה שיש אלהים זולתו, ושלא להתגאות, ושלא לשכח את ה' וכדומה, ונגד מצות עשה אמר נגד התורות והלמודים, תודיע להם את הדרך ילכו בה, שהם דרכי הנפש בהשכלה ובעיון ובמדות שמהם צומחות הפעולות, ונגד המעשים אמר

ואת המעשה אשר יעשון, וכמ"ש תמיד במ"ש דרכיכם ומעלליכם או דרכיכם ומעשיכם:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

והזהרתה אתהם. ב' ההי"ן יתירים אלו יו"ד דברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות:

<< · מ"ג שמות · יח · כ · >>