מ"ג שמות יד כט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַלִּיכוּ בְּיַבֶּשְׁתָּא בְּגוֹ יַמָּא וּמַיָּא לְהוֹן שׁוּרִין מִיַּמִּינְהוֹן וּמִסְּמָאלְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְנֵי יִשְרָאֵל הֲלִיכוּ בְּיַבֶּשְׁתָּא בְּגוֹ יַמָא וּמַיָא לְהוֹן הֵי כְשׁוּרִין מִיַמִּינְהוֹן וּמִשְמָאלֵהוֹן:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובני ישראל הלכו ביבשה" בעוד שמצרים היו טובעים בים, כי לא שב לאיתנו באותו הקצה שהיו שם ישראל:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובני ישראל". בעת ששבו מי הים בצד המזרחי שהלכו בו המצריים, היו ישראל הולכים עדיין בים בצד השני, ולא נשתנה אצלם דבר רק נגד מה שאמר תחלה שהלכו בתוך הים ביבשה, שבעת שהתחילו לכנוס היה ים וברגע שנכנסו נעשה יבשה, היה עתה בהפך, שבצד שהלכו אליו נעשה יבשה ובצד שאחוריהם ששם היו המצריים כבר שב והיה ים,

ועז"א ביבשה בתוך הים, ובכ"ז היו המים להם חומה בכ"מ שהלכו, ועתה לא נמס החומה כי לא הלך אחריהם עמוד האש, ולא היה צריך לרמאות את המצריים:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ובני ישראל הלכו וגו'. טעם הודעת דבר זה פעם ב'. אולי כי יכוין לומר שידעו המצריים את הדבר הזה כי ישראל עברו ביבשה והמים היו להם חומה וגו' והם ירדו תחתיות ארץ ובזה ידעו ה' כמאמרו יתברך (פסוק י"ח) וידעו מצרים וגו' וזולת זה לא ירגישו בדבר. וצא ולמד (אבן עזרא פ' כ"ז) ממה שטעו מהמשוגעים ואמרו כי משה היה יודע שעות שבו יתמעט הים וכו' והעביר ישראל באותו עת והמצרים לא ידעו ונטבעו, ומופת זה יסיר שגעון דעת זו כי הלכו ביבשה והמים חומה ב' סימנים אלו יעקרו הכחשת הנס, והראם ה' לנטבעים:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

חמה מימינם ומשמאלם. חמה כתיב חסר שהקב"ה נתמלא עליהם חמה על פסל מיכה שעבר עמהם בים והיינו דכתיב ועבר בים צרה ס"ת רמה שהיא בגימטריה פסל מיכה:

<< · מ"ג שמות · יד · כט · >>