מ"ג שמות יב לא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם־אַתֶּ֖ם גַּם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן בְּלֵילְיָא וַאֲמַר קוּמוּ פוּקוּ מִגּוֹ עַמִּי אַף אַתּוּן אַף בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאִיזִילוּ פְּלַחוּ קֳדָם יְיָ כְּמָא דַּהֲוֵיתוֹן אָמְרִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּתְחוּם אַרְעָא דְמִצְרַיִם מַהֲלָךְ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי הֲוַת וְאַרְעָא דְגוֹשֶׁן דְּתַמָּן משֶׁה וּבְנֵי יִשְרָאֵל בִּמְצִיעוּת אַרְעָא דְמִצְרַיִם הֲוַת וּפַלְטְרִין דְּבֵית מַלְכוּתָא דְפַרְעה בְּרֵישׁ אַרְעָא דְמִצְרַיִם הֲוָה וְכַד קְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרן בְּלֵילְיָא דְפִסְחָא אִשְׁתְּמַא קָלֵיהּ עַד אַרְעָא דְגשֶׁן מִתְחַנֵּן הֲוָה פַּרְעה בְּקַל עָצִיב וְכֵן אָמַר קוּמוּ פּוּקוּ מִגּוֹ עַמִּי אוּף אַתּוּן אוּף בְּנֵי יִשְרָאֵל וְזִילוּ פְלָחוּ קֳדָם יְיָ הֵיכְמָא דַאֲמַרְתּוּן: |
רש"י
"גם אתם" - הגברים
"גם בני ישראל" - הטף
"ולכו עבדו וגו' כדברכם" - הכל כמו שאמרתם ולא כמו שאמרתי אני בטל לא אשלח בטל מי ומי ההולכים בטל רק צאנכם ובקרכם יצג גם צאנכם גם בקרכם קחו ומהו כאשר דברתם (שמות י) גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
גַּם אַתֶּם – הַגְּבָרִים.
גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – הַטַּף.
וּלְכוּ עִבְדוּ וְגוֹמֵר כְּדִבֶּרְכֶם – הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי אֲנִי. בָּטֵל "לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה,ב), בָּטֵל "מִי וָמִי הַהוֹלְכִים" (שמות י,ח), בָּטֵל "רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג" (שמות י,כד).
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
או יכוין הכתוב לומר תשובת משה אל פרעה כשקרא לו כי ענהו ואמר לו לילה ואין אני יכול לצאת לדבר עמך כי צוה ה' (פסוק כב) לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר, ואמר פרעה קומו צאו וגו' פירוש עשאם בני חורין לעצמן, ואולי שרמז בתיבת קומו לשון התקוממות ונשיאות ראש על דרך מה שדרשו רבותינו ז"ל (ב"ר פנ"ח) בפ' (בראשית, כג) ויקם שדה עפרון, וחשב כי בזה תקל המכה מעליו כשיגמור הדבר מצידו לשלחם הגם שיבא העיכוב מהם אין עליו אשמת דבר:
עוד ירמוז באומרו קומו צאו כי לצד שלא היו רוצים לצאת אליו קראם לקום כי חשב שאינם רוצים לקום ממטתם לבוא אצלו ואמר כי קריאתו להם הוא להנאתם שאומר להם צאו וגו'. ולדרך זה טעם אומרו לילה, הקדים הכתוב לומר טעם שלא יצאו לקראתו תיכף ומיד וה' צוה על כבוד המלכות לזה הקדים סיבה אשר סבבה עכבתם מצאת ואמר לילה וזו סיבה שלא קמו ויצאו אצלו כי ה' צוה לא תצאו איש מפתח ביתו וגו':
גם אתם וגו'. צריך לדעת למה אמר גם בתחלת דבר. ועוד וכי משה ואהרן היו אסורים שהוצרך לומר צאו מתוך עמי. ואולי כי מתוך דבריו גילה מחשבתו כי היה חפץ שיוצגו משה ואהרן לזה אמר גם אתם מלבד ישראל, ולצד שאין הדבר מובן בתיבת גם שהיא על ישראל כי לפי האמת משה לא היה במאסר וכשאמר גם אין במשמעות הקודם בני ישראל ולא יוצדק לומר גם אתם אלא לפי מחשבת פרעה כנזכר, לזה חזר לבאר גם בני ישראל:
עוד ירצה כי נתכוון לגרש אותם הגם שיחפצו מרצונם לשבת עמהם, ולפי זה יוצדק לומר גם אתם הגם שאתם ברשות עצמכם אף על פי כן אין אני חפץ שתשבו בארצי, וזה חידוש, והוא מה שאמר ה' (י"א א') כשלחו כלה גרש יגרש אתכם. ואומרו גם בני ישראל לרבות הטף והנשים, ואומרו גם צאנכם וגו' לרבות שאר מקנה או לרבות מה ששאלו לעזר ממנו:מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
"ויאמר קומו צאו" . אמר לו משה, מוזהרין אנו שלא לצאת אלא בפרהסיא, שנאמר ואתם לא תצאו וגו'. דבר אחר, ויקרא למשה ולאהרן, למה נאמר? לפי שהיה אומר לו פרעה, לך מעלי. ויאמר משה כן דברת, יפה דברת ובזמנו דברת, לא אוסיף עוד ראות פניך אלא וירדו כל עבדיך אלה. שאין תלמוד לומר אלה, אלא שסופך עתיד להיות בראשם, ולירד בראשונה. (אלא) מלמד שמשה חלק כבוד למלכות. וכן הקב"ה אמר לו, חלוק כבוד למלכות. שנאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל פרעה. צום לחלוק כבוד למלכות. (שכן) [וכן] מצינו ביוסף שחלק כבוד למלכות, שנאמר אלהים יענה את שלום פרעה (בראשית מא). וכן יעקב חלק כבוד למלכות, שנאמר ויתחזק ישראל וישב על המטה (שם מח) וכן אליהו חלק כבוד למלכות, שנאמר וישנס מתניו וירץ (לקראת) [לפני] אחאב. וכן חנניה מישאל ועזריה חלקו כבוד למלכות שנאמר, באדין (נפקין שדרך מישך וגו' (דניאל ג) כד) קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עלאה פוקו ואתו. וכן דניאל חלק כבוד למלכות, שנאמר וכמקרביה לגובא לדניאל בקל עציב זעיק וגו' אדין דניאל עם מלכא וגו' (שם י).
"ויאמר קומו צאו" - אני אמרתי "מי ומי ההולכים", ואתם אמרתם "בנערינו ובזקנינו נלך" - קומו צאו מתוך עמי.
אני אמרתי "רק צאנכם ובקרכם יוצג", ואתם אמרתם "גם אתה תתן בידינו וגו'" - קחו מה שדברתם ולכו, (שמות יב לב): "וברכתם גם אותי", והתפללו עלי שתכלה מעלי הפורענות.
מלבי"ם - התורה והמצוה
פא. ויקרא למשה . כבר בארתי ( ויקרא א) שקרא שאחריו, אל, מורה שהיה הקרוא קרוב אל הקורא, וקרא שאחריו למ"ד, מורה שהיה רחוק ממנו. ובמכת חשך אמר ויקרא אל משה שאז נזדמן משה לפני פרעה. ופה אמר ויקרא למשה, כי משה לא נמצא לפניו, כמו שאמר לו, לא אוסיף עוד ראות פניך .
ומבואר שהוצרך לתור בכל א"י לשאול היכן משה ואהרן שרוים. ומה שאמר ולכו עבדו כדברכם , ואמר שנית קחו כאשר דברתם, כי תחלה הסכים פרעה שילכו הם ומקניהם ויניחו את הטף, ואחר מכת חשך הסכים שילכו עם הטף ויניחו את המקנה. ושם בארתי שזה היה לפי דעת פרעה שיש פועל טוב ופועל רע, ולעבודת פועל הטוב אין צריך קרבנות ולעבודת פועל הרע אין לקחת הטף כנ"ל.
ועתה נגד מה שנאמר תחלה שלא ישלח הטף,אמר לכו עבדו כדברכם בנערינו ובזקנינו. ונגד מה שאמר אחרי זה שלא ישלח המקנה, אמר גם צאנכם קחו כאשר דברתם. ונגד מה שאמר משה, גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות, אמר קחו, רוצה לומר גם קחו ממני. שהלוקח הוא מן הנותן. ונגד מה שזה היה סתירה בעיני פרעה כי אם יעבדו עם הטף לפועל הטוב אין צריך זבחים ועולות, אמר וברכתם גם אותי, רצה לומר שאם עמכם ייטיב פועל הטוב, הלא עמי הרע פועל הרע, ויהיו הזבחים למעני שתכלה מעלי הפורענות, שבזה צריך לכפר פני פועל הרע ולהסיר קצפו וחמתו.