מ"ג שמות טז כז


<< · מ"ג שמות · טז · כז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י יָצְא֥וּ מִן־הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה נְפַקוּ מִן עַמָּא לְמִלְקַט וְלָא אַשְׁכַּחוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה נָפְקוּ מִן רַשִׁיעֵי עַמָּא לְמִילְקוֹט מַנָּא וְלָא אַשְׁכָּחוּ:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יצאו מן העם" מן המחנה אל מקום רחוק חושבים למצא ממנו שם, כי לא נאמנה את אל רוחם: " ללקוט" וזה היה חלול שבת בלי ספק אם היו מלקטים הדבר ממקום גדולו, כאמרם זל (שבת פרק כלל גדול אמרו קז, ב) האי מאן דתלש כשותא מהזמי והיני חייב משום תולש:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט" לא רצו לקבל ע"ע מצות שבת שישבתו יום אחד ממלאכה, כי חשבו שבזה יבצר חלק שביעית ממחיתם, שבכל יום ישא עבודתם פרי מזון היום ההוא, ובשבת שינוחו ממלאכה יחסר להם מזון היום:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולא מצאו. פירוש שאם מצאו היו לוקטין:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ללקוט. ב' במסורה הכא ואירך ללקוט בשדה אחר. מה התם ילפינן ב' לקט ג' אינו לקט אף הכא שנים לקטו ביום הששי ומצאו וביום השבת יצאו ללקוט השלישי ולא מצאו:

<< · מ"ג שמות · טז · כז · >>