מ"ג שמות טו יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה ימלך לעלם ועד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
יְיָ מַלְכוּתֵיהּ לְעָלְמָא וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
כַּד חָמוּן עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל יַת נִיסַיָא וְיַת פְּרִישְׁוָותָא דְּעָבַד לְהוֹן קוּדְשָׁא יְהֵי שְׁמֵיהּ מְשַׁבַּח עַל יַמָא דְסוּף וּגְבוּרַת יְדֵיהּ בְּנֵי גְּלַלְיָא עַנְיָין וְאָמְרִין אִילֵין לְאִילֵין אִיתוּ נִיתַּן כְּלִיל דִּרְבוּ בְּרֵישׁ פְּרוֹקַן דְּהוּא מַעֲבִיר וְלָא עָבַר דְּהוּא מַחֲלִיף וְלָא חֲלִיף דְּדִילֵיהּ הוּא כְּלִיל מַלְכוּתָא וְהוּא מֶלֶךְ מַלְכִין בְּעָלְמָא הָדֵין וְדִילֵיהּ הוּא מַלְכוּתָא לְעַלְמָא דְאָתֵי וְדִילֵיהּ הִיא וְהַוְיָא לְעָלְמֵי עַלְמִין:
ירושלמי (קטעים):
כֵּיוָן דְּחָמִין בֵּית יִשְרָאֵל יַת נִיסַיָיא וּפְלָאִין דַּעֲבַד לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל גֵּיף יַמָא יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלְמֵי עַלְמִין יְהָבוּ יְקַר וְתוּשְׁבַּחְתָּא וְרוֹמְמוּ לֵאלָהָהוֹן עָנְיָן בְּנֵי יִשְרָאֵל וְאָמְרִין אִלֵּין לְאִלֵּין אִתוּן נִתַּן כְּלִילָא בְּרֵישׁ פְּרוֹקָא דְּהוּא מַעֲבַר וְלָא מִתְעֲבֵיר דְּהוּא מַחֲלִיף וְלָא מִתְחַלֵּף דְּהוּא מֶלֶךְ מַלְכִין בְּעַלְמָא הָדֵין וְעוֹד דִּידֵיהּ הוּא כְּלִילָא דְמַלְכוּתָא לְעַלְמָא דְאָתֵי וְדִידֵיהּ הִיא עַד עֲלַם עַלְמַיָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעולם ועד" - לשון עולמית הוא והוי"ו בו יסוד לפיכך היא פתוחה אבל (ירמיהו כט) ואנכי היודע ועד שהוי"ו בו שימוש קמוצה היא

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לְעוֹלָם וָעֶד – לְשׁוֹן עוֹלָמִית הוּא, וְהַוָּי"ו בּוֹ יְסוֹד; לְפִיכָךְ הִיא פְּתוּחָה‏[3]. אֲבָל "וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד", שֶׁהַוָּי"ו בּוֹ שִׁמּוּשׁ – קְמוּצָה הִיא‏[4].

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ה' ימלך: לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של הק' בכל המלכיות:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' ימלוך לעולם ועד" - יאמר כי הראה עתה כי הוא מלך ושלטון על הכל שהושיע את עבדיו ואבד את מורדיו כן יהי הרצון מלפניו לעשות בכל הדורות לעולם לא יגרע מצדיק עיניו ולא יעלימהו מן הרשעים המריעים ובאו כזה פסוקים רבים כגון ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה (תהלים קמו י) יהי שם ה' מברך מעתה ועד עולם (שם קיג ב) והיה ה' למלך על כל הארץ (זכריה יד ט) ואונקלוס נתיירא ממנו בעבור שהמלכות לאלהים היא לעולמי עד ולפיכך עשאו לשון הוה ה' מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא כדרך מלכותך מלכות כל עולמים (תהלים קמה יג) ולא הבינותי דעתו בזה שהרי כתוב יהי כבוד ה' לעולם (שם קד לא) וימלא כבודו את כל הארץ (שם עב יט) יתגדל ויתקדש יאמן ויגדל שמך (דהי"א יז כד) ויתכן שטעמם כסוד הברכות

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ה' ימלך לעולם ועד. ע"ד הפשט יאמר כשם שהראה מלכותו עתה בקריעת ים סוף שהוא מציל את יראיו ומאבד את המורדים בו כן יהי רצון מלפניו שיעשה כן בכל הדורות לעולם, וכענין שכתוב (תהלים קמו) ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה, ונכתב ימלך חסר ללמדך שאין הקב"ה בא בטרוניא עם הבריות שיהיה מבקש מהם עבודה קשה אלא בנחת ודברים רכים כענין שכתוב (מיכה ו) עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי.

וע"ד הקבלה ה' ימלוך לעולם ועד, אחר שראו ישראל המלכות בוקע ים וקלסו לשם המיוחד ומלכותו סיים הקלוס בשם המיוחד כמו שהתחיל בו אשירה לה', ואונקלוס עשאו בתרגומו הווה כלשון הכתוב (תהלים י) ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו, ואולי דעת אונקלוס שתרגם כן כי משה וכל ישראל כוונו בכתוב הזה אל המלכות ועל כן חתמו השירה בו כי מתחלה בדברי השירה פתחו בשם המיוחד הוא שאמר אשירה לה' ועתה רצו לחתום אותה במלכות.

ולפי הענין הזה מה שנכתב ימלך חסר כי המלך עקר המלכות והוא לפעמים משפיע בו השפע ולפעמים מחסרו כפי הרצון והבן זה, או אפשר עוד כי כונת אונקלוס בזה לפי שכל הזמנים כלן, העבר והעתיד בהש"י הם בהווה, כי הוא עד שלא היה זמן והזמן לא יעברנו ולכך תרגם הכתוב בלשון הווה.

ויש לדעת כי פסוקי השירה הזאת הם י"ח פסוקים ואפשר לומר כי הם כנגד י"ח חוליות שבשדרה שעתידים להתחדש בתחית המתים ולומר שירה, וזהו שדרשו רז"ל אז ישיר משה ובני ישראל שר לא נאמר אלא ישיר מכאן רמז לתחית המתים מן התורה, וכן תמצא בשיר שלעתיד והוא שהתנבא ישעיה (ישעיה כו) ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה, עד יחיו מתיך י"ח פסוקים, וכשם שהזכיר כאן בשירה זו עזי וזמרת יה כן הזכיר באותו שיר (שם) בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים, והוסיף על שם יה השם הגדול השלם לרמוז תוספת השגה שבאותו זמן על שאר הזמנים כלם כי אז יהיה ה' שלם והכסא שלם.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' ימלוך לעולם ועד" יהי רצון שהוא לבדו ימלוך לעולם ועד, ואין עמו אל נכר:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' ימלך". המלוכה אצל ה' תציין שמנהיג בהנהגה השגחיית שלא לפי חוקי הטבע הקבועים רק לפי רצונו, וזה יפעל המקדש ששם ימלוך ה' על ברואיו:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יח-יט) ה' ימלוך לעולם ועד. כי בא סוס פרעה. יש לפרש מלת כי, לפי שפרעה היה חולק על מלכות שדי ואמר מי ה', ואילו לא היה הקב"ה עושה שפטים בפרעה א"כ יש לחוש שגם לדורות יקומו בנים סוררים ויכחישו מלכותו ית', אבל מעתה שנעשה בפרעה משפט כתוב, שוב לא יהיה שום חולק ומערער על מלכות שדי ית' וה' ימלוך לעולם ועד, כי יראו כל העולם כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וגו' ומאז מורא יעלה על ראשם להטיח דברים כלפי מעלה.

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ה' ימלוך וגו'. טעם שלא אמרו ה' מלך, אמרו הם עצמם הטעם כי בא וגו' פירוש לצד שלא נעשה המשפט אלא באומה אחת, והוא אומרו כי בא סוס פרעה וגו' כי לא יוקח מזה הכחשת כל האלהות אשר אומות אותם יעבדו ולזה אין מלכותו נכרת לעולם, מה שאין כן לעתיד לבא כי יעשה ה' משפט בכל הגוים אז יהיה ה' למלך על כל הארץ והוא אומרו ה' ימלוך:

או ירצה טעם אומרו ימלוך ולא מלך כי בא סוס פרעה וגו' פירוש כולם היו בטביעה כסוס אחד והכוונה בזה כי לא נמלט מהם עד אחד כשם שיטבע אדם אחד יטבעו כולם, והן אמת אם היה מגיד לעולם הפלגת ועוצם הנס להכיר העולם גדולת תגבורת פאר נצחון והוד יסוד אמונתינו אשר כל שומעיו יתלהבו ויאמרו הבו יקר כי הוא זה אדונינו מלכנו ומעתה יהיה ה' למלך אלא שלא הלכו ביבשה ונמלטו זולת בני ישראל, והוא אומרו ובני ישראל הלכו וגו' ולהם לא ישמעו האומות כי הם נוגעים בדבר להיותו אלהיהם:

== ע"כ שירת הים ==

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ה' ימלוך. פסיק לומר לך כשיבוא העת שיאמרו ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד אז תפסוק מלכות או"ה:

משה הקדים ה' למלכות ודוד הקדים מלכות לה' שנאמר ימלוך ה' לעולם לפי שסיים ודרך רשעים יעות לא רצה להזכיר ה' על הרעה:

<< · מ"ג שמות · טו · יח · >>


  1. ^ העי"ן נקודה סגול, הקרוי "פתח קטן" בלשון המדקדקים הקדמונים. ברלינר בשם רד"ק, ספר הזכרון ועוד.
  2. ^ העי"ן נקודה צירה.
  3. ^ העי"ן נקודה סגול, הקרוי "פתח קטן" בלשון המדקדקים הקדמונים. ברלינר בשם רד"ק, ספר הזכרון ועוד.
  4. ^ העי"ן נקודה צירה.