<< · מ"ג שמות · ח · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּכְנַשׁוּ יָתְהוֹן דְּגוֹרִין דְּגוֹרִין וּסְרִיאוּ עַל אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְנָשׁוּ יַתְהוֹן כַּרְוַון כַּרְוַון וּסְרִיַית אַרְעָא:
ירושלמי (קטעים):
כַּרְוַון כַּרְוַון:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חמרם חמרם" - צבורים צבורים כתרגומו דגורין גלין

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חֳמָרִם חֳמָרִם – צִבּוּרִים צִבּוּרִים, כְּתַרְגּוּמוֹ: "דְּגוֹרִין", גַּלִּים[2].

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חמרים: צבורים:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויצברו -

כמו: ויצבר יוסף בר.

חמרם חמרם -

כמו: חמור חמורתים.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויצברו". פרעה חשב שמ"ש וסרו הצפרדעים היינו שילכו להם כמו מ"ש וסר הערוב, אבל כונת משה היתה שימותו כדי שתבאש הארץ וירא פרעה כי רק היתה הרוחה קצת לא ישועה לגמרי, עי"כ הכביד את לבו, שחשב שמשה לא קיים את דברו, ויש הבדל בין הכביד לבו ובין חזק לב, שר"ל שהיה ירא ומלא פחד ובכ"ז הכביד לבו שלא לשלח:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חמרים. ג' במסורה הכא תרי ואידך הממעיט אסף עשרה חמרים מלמד שאף כאן הממעיט אסף עשרה חמרים:

<< · מ"ג שמות · ח · י · >>


  1. ^ "דְּגוֹרָא" הוּא תַּרְגּוּם שֶׁל "הַגָּל" (בראשית לא,מו).
  2. ^ "דְּגוֹרָא" הוּא תַּרְגּוּם שֶׁל "הַגָּל" (בראשית לא,מו).