מ"ג שמות ז יא

מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּקְרָא אַף פַּרְעֹה לְחַכִּימַיָּא וּלְחָרָשַׁיָּא וַעֲבַדוּ אַף אִנּוּן חָרָשֵׁי מִצְרַיִם בְּלַחֲשֵׁיהוֹן כֵּן׃
ירושלמי (יונתן):
וּקְרָא לְחוֹד פַּרְעה לְחַכִּימַיָא וּלְחַרְשַׁיָא וַעֲבָדוּ לְחוֹד הִינוּן יֵנִיס וְיִמְבְּרֵיס חַרְשִׁין דִבְמִצְרַיִם בְּלַחֲשֵׁי קוּסְמֵיהוֹן הֵיכְדֵין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלהטיהם" - בלחשיהון ואין לו דמיון במקרא ויש לדמות לו (בראשית ג) להט החרב המתהפכת דומה שהיא מתהפכת על ידי לחש

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלהטיהם" - אמרו רבותינו (סנהדרין סז) שהם מעשה כשפים ועל ידי מלאכי חבלה הם נעשים והמלה מגזרת אש לוהט (תהלים קד ד) להבה תלהט רשעים (שם קו יח) והענין כי הם נעשים על ידי לוהטים מלאכי אש מלהטת באדם ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב כענין ויגל ה' את עיני נער אלישע והנה רכב אש וסוסי אש (מלכים ב ו יז) ואולי יקראו כן המלאכים השוכנים באויר בגלגלי היסודות שקורין אותם שרים ועוד אבאר בעזרת הצור (ויקרא טז ח יז ז דברים יח יט) אבל "בלטיהם" (להלן ח ג) אמרו (סנהדרין סז) שהם שדים והמלה נגזרת ממלת "לט" דברו אל דוד בלט (שמואל א יח כב) כי השדים באים בלט כי הם בעלי גופות מאויר שאינו נרגש וזהו שאמר "לחכמים ולמכשפים" כי חכמי ההשבעות ואסיפת השדים היו ראשיהם וזקניהם ו"חרטומי מצרים" יכלול את שניהם ולא ידענו גזרת המלה ואמר רבי אברהם כי היא לשון מצרי או לשון כשדי כי לא מצאנו רק בדברי שניהם והקרוב כדברי רש"י (בבראשית מא ח) שהיא מלה ארמית מורכבת חר טמי הנחרים בעצמות כי נודע הוא כי רוב האומנות בעצמות מתים או בעצמות חיות כענין שהזכירו בידעוני (סנהדרין סה)

<< · מ"ג שמות · ז · יא · >>