מ"ג שמואל ב כג כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשה אל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו בית לחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲשָׂה אֵל אֲחִי יוֹאָב בַּשְּׁלֹשִׁים אֶלְחָנָן בֶּן דֹּדוֹ בֵּית לָחֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲשָׂהאֵ֥ל אֲחִֽי־יוֹאָ֖ב בַּשְּׁלֹשִׁ֑ים אֶלְחָנָ֥ן בֶּן־דֹּד֖וֹ בֵּ֥ית לָֽחֶם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

עֲשָׂהאֵל אֲחוֹהִי דְיוֹאָב בְּגִבָּרַיָא אֶלְחָנָן בַּר דוֹדוֹ דְמִבֵּית לָחֶם:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בשלשים" - רצה לומר עם שהיה נכבד קצת מן השלשים מכל מקום לא גדלה מאוד מעלתו עליהם ולזה נחשב גם הוא עם השלשים שחושב והולך ואם כן היו שלשים במספר זולת עשהאל 

מצודת ציון

"בית לחם" - מבית לחם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והגבור השלישי היה עשהאל". אבל לא היה עם החמשה הראשונים שהיו תמיד אצל המלך לשמרו, רק היה בשלשים.

ומעתה חושב עוד כ"ד גבורים שהיו עם הששה הנזכרים ממספר השלשים, והם עד פערי הארבי (פסוק לה), כי מ"ש אליפלט בן אחסבי בן המעכתי הם שנים, א' נקרא בן המעכתי (כי לא ייחס לשום א' על אבי אביו), ומן יגאל חושב עוד שבעה שהיו גבורים  למטה מהשלשים. ועז"א כל שלשים ושבעה. וכן חשבם בד"ה בשינוי שמות קצת ל"ז עד אוריה, ואח"כ חשב שם עוד גבורים, ר"ל שהיו מתחזקים עם דוד במלכותם כפי הכוונה שחשב שם כמ"ש בפסוק ח':