מ"ג שמואל ב כג יח


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי [השלשה] והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲבִישַׁי אֲחִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הוּא רֹאשׁ השלשי [הַשְּׁלֹשָׁה] וְהוּא עוֹרֵר אֶת חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל וְלוֹ שֵׁם בַּשְּׁלֹשָׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲבִישַׁ֞י אֲחִ֣י ׀ יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה ה֚וּא רֹ֣אשׁ השלשי הַשְּׁלֹשָׁ֔ה וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־חֲנִית֔וֹ עַל־שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלוֹ־שֵׁ֖ם בַּשְּׁלֹשָֽׁה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲבִישַׁי אֲחוּהִי דְיוֹאָב בַּר צְרוּיָה הוּא רֵישׁ גִבָּרַיָא וְהוּא תַבֵּיב יַת מוּרְנִיתֵיהּ עַל תְּלַת מְאָה קְטִילִין וְלֵיהּ שׁוּם בִּתְלָתָא גִבָּרַיָא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עורר" - מלשון התעוררות ותנועה 

מצודת דוד

"ולו שם בשלשה" - רצה לומר שהיה מפורסם לגבור בין שלשת הגבורים הראשונים והם עדינו ואלעזר ושמה אשר גם הם עם כל גבורתם החשיבו גם את אבישי לגבור

"והוא עורר וגו' על וגו'" - רצה לומר על ההריגה וסמוך לה היה עורר את חניתו להלחם עמו כאלו עתה התחיל להלחם

"הוא ראש השלשה" - הוא היה הראש מהשלשה שבקעו להביא המים לדוד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואבישי". עתה מפרש מי הם השלשה הגבורים הנ"ל, הראש מהם היה אבישי, ומ"ש "ולו שם בשלשה" ר"ל גם בשלשה

הראשונים היה לו שם, מצד שעורר את חניתו על שלש מאות חלל כמו עדינו העצני: