מ"ג שמואל ב יט לא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח אחרי אשר בא אדני המלך בשלום אל ביתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מְפִיבֹשֶׁת אֶל הַמֶּלֶךְ גַּם אֶת הַכֹּל יִקָּח אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶך בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּיתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר מְפִיבֹ֙שֶׁת֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ גַּ֥ם אֶת־הַכֹּ֖ל יִקָּ֑ח אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר־בָּ֞א אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֛לֶךְ בְּשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּיתֽוֹ׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"גם את הכל יקח" - אף אם ציבא יקח הכל אינני חושש אחרי שבא אדוני בשלום כי בזה אני שמח יותר מבנחלה

מצודת ציון

"אחרי" - הוא כענין הואיל כמו (יחזקאל כ לט)ואחר אם אינכם שומעים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומפיבשת". השיב שכ"כ ישמח לבו על ביאת מלכו עד שלא ירע בעיניו גם אם יקח את הכל. וחז"ל (שבת נו ב) אמרו שנענש דוד ע"ז שקבל לה"ר, ועי"ז נחלקה מלכות ב"ד. ולכן נסמך ענין מפיבושת לענין שמעי, כי שם נשא פשע המורד ומקלל מלכו, ופה האשים לאיש שלומו ובריתו שלא כמשפט: