מ"ג שמואל ב יט ז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא [לו] אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְאַהֲבָה אֶת שֹׂנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ כִּי הִגַּדְתָּ הַיּוֹם כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי לא [לוּ] אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים כִּי אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־שֹׂ֣נְאֶ֔יךָ וְלִשְׂנֹ֖א אֶת־אֹהֲבֶ֑יךָ כִּ֣י ׀ הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֗וֹם כִּ֣י אֵ֤ין לְךָ֙ שָׂרִ֣ים וַעֲבָדִ֔ים כִּ֣י ׀ יָדַ֣עְתִּי הַיּ֗וֹם כִּ֠י לא ל֣וּ אַבְשָׁל֥וֹם חַי֙ וְכֻלָּ֤נוּ הַיּוֹם֙ מֵתִ֔ים כִּי־אָ֖ז יָשָׁ֥ר בְּעֵינֶֽיךָ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לו אבשלום" - אם אבשלום כמו (שופטים ח יט) לוא החייתם 

מצודת דוד

"כי ידעתי היום" - בצערך זה יודע אני שהיה ישר בעיניך שאבשלום ישאר חי וכולנו נמות כי הלא אי אפשר אשר שנינו נתגבר במלחמה כי אם האחד יפול והואיל ואתה מיצר בנפילת בנך יורה שהיה ישר בעיניך בהפכו ונראה מזה שאין אנו חשובים בעיניך לכלום ולכלימה תחשב לנו

"כי הגדת היום" - רצה לומר באבלך זה כאלו תגיד שאין לך שרים ועבדים רצה לומר שאינם חשובים לכלום כמוהם כאין ואין לך ביוש גדול מזה

"לאהבה" - להיות אוהב את שונאיך להתאבל על מותו וממילא שנואים לך אוהביך הממלטים נפשך על כי רע בעיניך הריגתם אותו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ב] שאף א"ת שלא רצה להרגך רק לתפוש מלכות לבד, הלא עשה זה בעזרת אויביך, ואם היה נשאר בחיים ותמלא רצונו היה

נסבה "לאהבה את שונאיך ולשנא את אוהביך", כי אז היה נוקם באוהבי המלך שלחמו אתו, ומגדיל את אויביו. ג] שהגם אם זה טוב בעיניך מצד אהבתך לבנך, המלך ראוי להשקיף בענין כזה על שריו ועבדיו שהם עמודי מלכותו, ולא יחוס על אהבת בניו, כי עניני המלוכה והכלל יקר בעיני המלכים יותר מעניני ביתם ועניניהם הפרטים, וא"כ "הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים", עד שתביט על עניני בנך יותר מעניני הכלל. ד] הלא אם היה חי היתה המלחמה נמשכת עד שאחד ינצח בהכרח, וא"כ גלית דעתך כי טוב יותר בעיניך "שיהיה הוא חי ואנחנו מתים", אחר שרע בעיניך מה שנצחנו אנחנו, וכולנו חיים והוא מת תחתינו: