מ"ג שמואל ב יח כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְדָוִד יוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים וַיֵּלֶךְ הַצֹּפֶה אֶל גַּג הַשַּׁעַר אֶל הַחוֹמָה וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ רָץ לְבַדּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְדָוִ֥ד יוֹשֵׁ֖ב בֵּין־שְׁנֵ֣י הַשְּׁעָרִ֑ים וַיֵּ֨לֶךְ הַצֹּפֶ֜ה אֶל־גַּ֤ג הַשַּׁ֙עַר֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה וַיִּשָּׂ֤א אֶת־עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֥ץ לְבַדּֽוֹ׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אל החומה" - אשר ממעל להשער

"בין שני השערים" - כי היה להעיר חומה לפנים מחומה והשערים זה מול זה והיה יושב בין השערים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (כד - כו) מ"ש וילך הצופה וכו', אין לו באור, ולמה קרא תחלה אל המלך ואח"כ אל השוער?:

"וילך הצופה אל גג השער אל החומה". ר"ל כי אחימעץ שהסב דרכו מצד הככר לא בא מן הצד שנגד השער, רק מן הצד שנגד החומה ולכן לא ראהו הצופה מצד השער, רק שהלך במקרה אל החומה ומשם ראהו: