מ"ג שמואל ב יח יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
או עשיתי בנפשו [בנפשי] שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹ עָשִׂיתִי בנפשו [בְנַפְשִׁי] שֶׁקֶר וְכָל דָּבָר לֹא יִכָּחֵד מִן הַמֶּלֶךְ וְאַתָּה תִּתְיַצֵּב מִנֶּגֶד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֽוֹ־עָשִׂ֤יתִי בנפשו בְנַפְשִׁי֙ שֶׁ֔קֶר וְכׇל־דָּבָ֖ר לֹא־יִכָּחֵ֣ד מִן־הַמֶּ֑לֶךְ וְאַתָּ֖ה תִּתְיַצֵּ֥ב מִנֶּֽגֶד׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"וכל דבר" - רצה לומר אף הלא שום דבר לא יהיה נעלם מן המלך כי יחקור לדעת מי הרגו וכשיודע לו ידעתי שאתה תעמוד מנגד מבלי הציל אותי מידו

"או עשיתי" - רצה לומר ואף אם הייתי מעלים הדבר לבל יודע הלא אם עשיתי אותה הייתי עושה שקר בנפשי כי המרד בדבר המלך ולשקר בו יחשב לעון נפש

מצודת ציון

"או עשיתי" - אם עשיתי

"יכחד" - ענין העלמה

"מנגד" - מרחוק

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"או". פי' מהרי"א אף אם הייתי מעלים הדבר הנה בזה הייתי חוטא "בנפשי לעשות שקר כזה", ועוד "שכל דבר לא יכחד מן המלך", ואז כשיודע לו אתה תעמוד מנגד: