מ"ג שמואל ב יד כה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּכְאַבְשָׁל֗וֹם לֹֽא־הָיָ֧ה אִישׁ־יָפֶ֛ה בְּכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַלֵּ֣ל מְאֹ֑ד מִכַּ֤ף רַגְלוֹ֙ וְעַ֣ד קׇדְקֳד֔וֹ לֹא־הָ֥יָה ב֖וֹ מֽוּם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"להלל מאד" - הראוי להלל מאוד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (כה - לג) למה הפסיק בספור יופיו של אבשלום באמצע? מלבד שאין מקומו פה, והיל"ל תחלה כל הספור עד

וישק המלך לאבשלום ואח"ז קודם ספור המרד יספר יפיו. למה לא מרד אבשלום קודם שראה פני אביו שהי"ל כעס וחרון לא אחרי שקרב ונשק לו? ומה ראה על ככה למרוד באביו והוא היה הגדול באחיו בן יורש עצר ואביו זקן ולמה מהר למרוד שלא "וכאבשלום". הפסוקים הבאים הם כדמות הקדמה להודיע הסבה שהניעה את לב אבשלום אל המרד הגדול הזה למרוד באביו, הנה אבשלום היה בן הבכור אחרי מות אמנון, וכן מצד יפיו ומעלותיו חשב כי לו יאתה המלוכה. ואביו היה בדעתו להמליך את שלמה, אם מצד שנאתו לאבשלום, אם מצד שא"ל הנביא (דהיא כב,?) הנה בן נולד לך וכו', ויתר בניו כבר נולדו קודם לכן, וגם פרט לו שהבן המולך יקרא בשם שלמה, וגם כבר נשבע לבת שבע ששלמה בנה ימלוך אחריו, כמ"ש (מ"א א, יג) וכאשר הרגיש אבשלום זאת ע"י שראה שנאת אביו אליו (הגם שלא ידע מנבואת נתן), לכן הקדים למרוד טרם ימליך את שלמה בחייו כמו שהיה אח"כ באמת. וז"ש כהוצעה אל מעשה המרד שיספר בסימנים הבאים, "וכאבשלום לא היה איש יפה", וראה א"ע הגון למלכות מצד שלמות יופיו הנודע להלל בכל ישראל, ולא היה בו שום מום: