מ"ג שמואל ב יד יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר שִׁפְחָתְךָ יִהְיֶה נָּא דְּבַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לִמְנוּחָה כִּי כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים כֵּן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לִשְׁמֹעַ הַטּוֹב וְהָרָע וַיהוָה אֱלֹהֶיךָ יְהִי עִמָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֙אמֶר֙ שִׁפְחָ֣תְךָ֔ יִֽהְיֶה־נָּ֛א דְּבַר־אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ לִמְנֻחָ֑ה כִּ֣י ׀ כְּמַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים כֵּ֣ן אֲדֹנִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁמֹ֙עַ֙ הַטּ֣וֹב וְהָרָ֔ע וַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ יְהִ֥י עִמָּֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותאמר שפחתך" - מאחר שיצוה המלך עלי יהיה דברו למנוחה לבני כי לא ישוב מדברו הטוב כי כמלאך ה' אדני המלך ולא יחזירנו כעס ושנאה מדברו הטוב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותאמר שפחתך". מזה ערבתי לבי לאמר לך: "יהיה דבר אדוני המלך למנוחה". מזה ינוח המלך ובנו הנדח מעצבו ומרגזו: "כי כמלאך אלהים כן אדוני המלך לשמוע הטוב והרע". ר"ל אחר שהחלטת משפט זה בדבר שאין אתה נוגע בו, הנה המשפט אמת משני צדדים, א] מדרך שאתה כמלאך אלהים מכוין אל מרכז האמת, ולא תטעה מצד שכלך הזך ואהבת האמת וידיעתך הברורה בין טוב ורע. ב] מצד העזר האלהי, "שה' אלהיך עמך", להחליט משפט צודק, וא"כ המשפט הזה נחרץ

וקיים, ויפול גם על ענין אבשלום:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"וה'" - כהתימה לדבר דבריה רצתה להפטר ממנו ואמרה לו וה' אלהיך יהיה עמך כדרך הנפטרים

"כי כמלאך" - רצה לומר הן ידעתי שבל יתחלף מעשיך למאמריך ולא יחזירך הכעס והשנאה מדבריך הטובים והישרים אשר דברת עד כה כי כמלאך האלהים שאין בו התחלפות מצד עצמו כן אדוני כי נפשו משכלת להבין מהו הטוב ומהו הרע וישכיל אם כן אשר ההתחלפות רעה היא ויחדל ממנה

"ותאמר" - אז אמרה שפחתך יהיה דבר המלך למנוחה לבנו כמו שהציל את בני לפי מחשבתו שבאמת נעשתה הדבר כמו כן ינוח לבנו על כי היותה בדומה לו