מ"ג שמואל ב יד ה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ וַתֹּאמֶר אֲבָל אִשָּׁה אַלְמָנָה אָנִי וַיָּמָת אִישִׁי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ הַמֶּ֖לֶךְ מַה־לָּ֑ךְ וַתֹּ֗אמֶר אֲבָ֛ל אִשָּֽׁה־אַלְמָנָ֥ה אָ֖נִי וַיָּ֥מׇת אִישִֽׁי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבל אשה אלמנה אני" - אבל בקושטא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אבל" - באמת כמו (שם מב כא) אבל אשמים אנחנו 

מצודת דוד

"וימת אישי" - גם זה מדרך אלמנה תקונן ותכפיל דברי יללותה

"אבל אשה אלמנה" - כדרך דברי אלמנה זוכרת בעל נעוריה דואגת על מיתתו וכאלו תאמר באמת רואה אנכי ומרגשת בדבר שאשה אלמנה אני כי אלמלא היה בעלי חי לא קרה לי כזאת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (ה) מלת אבל, שלא כמשפטו. למה כפל אשה אלמנה אני וימת אישי?:

"מה לך". בזה נכלל גם השאלה מדוע באת היא ולא בעלה או קרוביה או בניה, כי אין דרך נשים לבא למשפט. וע"ז השיבה,"אבל", שא"א שיבא בעלה כי היא אלמנה. ולא בניה, שהוא נדח ממקומו. ולא משפחתה, שעליהם תצעק, "אשה אלמנה אני וימת אישי", והלשון מורה שכבר מתו לה שני אנשים, באופן שמזלה רע כי מזל גורם, ואין לה תקוה להיות איש ולהוליד בנים כי היא קטלנית: