מ"ג שמואל ב יג כה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְשָׁלוֹם אַל בְּנִי אַל נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ וְלֹא נִכְבַּד עָלֶיךָ וַיִּפְרָץ בּוֹ וְלֹא אָבָה לָלֶכֶת וַיְבָרֲכֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־אַבְשָׁל֗וֹם אַל־בְּנִי֙ אַל־נָ֤א נֵלֵךְ֙ כֻּלָּ֔נוּ וְלֹ֥א נִכְבַּ֖ד עָלֶ֑יךָ וַיִּפְרׇץ־בּ֛וֹ וְלֹא־אָבָ֥ה לָלֶ֖כֶת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ויברכהו" - על נדבת לבו

"ולא נכבד עליך" - כי כאשר נלך כלנו יהיה לך לעול כבד וטרחה מרובה

מצודת ציון

"ויפרץ" - ענין הפתוי ברבוי דברים והוא הפוך מן (שם יט ג) ויפצר בם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפרץ בו ולא אבה ללכת". שתחלה השיב שנמנע מלכת מצד שיכביד עליו, כי אז בהכרח ילכו עמו כל עבדי המלך, ובאשר הפציר בו השיב שאינו רוצה ללכת מצד עצמו: