מ"ג שמואל ב יב כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא [ותקרא] את שמו שלמה ויהוה אהבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן ויקרא [וַתִּקְרָא] אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה וַיהוָה אֲהֵבוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְנַחֵ֣ם דָּוִ֗ד אֵ֚ת בַּת־שֶׁ֣בַע אִשְׁתּ֔וֹ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֑הּ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן ויקרא וַתִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וַיהֹוָ֖ה אֲהֵבֽוֹ׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"וינחם" - על מיתת הילד

"שלמה וה' אהבו" - רצה לומר קראה אותו בשתי השמות שם שלמה להורות כי שלום יהיה בימיו וה' אהבו כמשמעו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקרא את שמו שלמה". מבואר בד"ה (א' כב, ט) שכבר אמר ה' לדוד שבן המולך אחריו יהיה שמו שלמה כי שלום יהיה בימיו, ובאשר רצה להמליך בן זה קרא שמו שלמה והסכים ה' לזה: וה' אהבו. כמ"ש (לעיל ז, יד) אני אהיה לו לאב כנ"ל: