מ"ג שמואל ב יב ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי לוֹ כְּבַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָרָ֣שׁ אֵֽין־כֹּ֗ל כִּי֩ אִם־כִּבְשָׂ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אֲשֶׁ֣ר קָנָ֔ה וַיְחַיֶּ֕הָ וַתִּגְדַּ֥ל עִמּ֛וֹ וְעִם־בָּנָ֖יו יַחְדָּ֑ו מִפִּתּ֨וֹ תֹאכַ֜ל וּמִכֹּס֤וֹ תִשְׁתֶּה֙ וּבְחֵיק֣וֹ תִשְׁכָּ֔ב וַתְּהִי־ל֖וֹ כְּבַֽת׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ויחיה" - היה מפרנסה במזון והיתה חביבה עליו עד שגדלה עמו בחדרו והוא מדרך מליצה והפלגה

מצודת ציון

"אין כל" - לא כלום

"ויחיה" - ענין הספקת הצורך כמו (בראשית מה ה)למחיה שלחני

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה". שזה המשל לאוריה שלא היה לו רק בת שבע שלקחה בקטנותה כמ"ש חז"ל, ועז"א קטנה: "אשר קנה". ע"י קדושין: "ויחיה ותגדל עמו". עד שהיתה ראויה לאיש: "ועם בניו יחדו". כי היו לו בנים מאשה אחרת: "מפתו תאכל" וכו'. וזה המגדיל החטא, כפי גודל העוני וכפי גודל האהבה שהיה לו אל הדבר: