מ"ג שמואל ב טז ה
<< · מ"ג שמואל ב · טז · ה · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָ֛א הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד עַד־בַּחוּרִ֑ים וְהִנֵּ֣ה מִשָּׁם֩ אִ֨ישׁ יוֹצֵ֜א מִמִּשְׁפַּ֣חַת בֵּית־שָׁא֗וּל וּשְׁמוֹ֙ שִׁמְעִ֣י בֶן־גֵּרָ֔א יֹצֵ֥א יָצ֖וֹא וּמְקַלֵּֽל׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ומקלל" - ענין דברי קלון וחרפה וכן (שמואל א ג יג)כי מקללים להם בניו
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
עד שבא לבחורים, משם יצא איש, זה הפעם הראשון, אבל לא לנחמו רק לקללו. והנה עדיין לא הגיע לבחורים (שלכן אמר ובא ולא ויבא, שכבר בארתי בכללי הלשון שיש הבדל בין העתיד המהופך לעבר ע"י הוי"ו שהוא עבר הנשלם, ובין אם בא עם הוי"ו עבר ממש, שהוא עבר הבלתי נשלם, ופירושו שהיה מוכן לבא הולך ובא לשם) והאיש יצא לנגדו, ותכף בצאתו מן העיר התחיל לקלל:
<< · מ"ג שמואל ב · טז · ה · >>