מ"ג שמואל ב טו כא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען אתי את המלך ויאמר חי יהוה וחי אדני המלך כי אם במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן אִתַּי אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר חַי יְהוָה וְחֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי אִם בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם לְמָוֶת אִם לְחַיִּים כִּי שָׁם יִהְיֶה עַבְדֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֧עַן אִתַּ֛י אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר חַי־יְהֹוָ֗ה וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י (אם) בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶה־שָּׁ֣ם ׀ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ אִם־לְמָ֙וֶת֙ אִם־לְחַיִּ֔ים כִּי־שָׁ֖ם יִהְיֶ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אם למות" - אם המקום תהיה סיבה למות וגו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר יהיה שם" וכו' "אם למות אם לחיים". ר"ל אחר שיהיה בהכרח במקום סכנה, מסופק "אם למות אם לחיים", לכן "שם יהיה עבדך", כי אין ראוי לאוהב לעזוב את אהובו בעת צר: