מ"ג שמואל ב ז כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם וְאַתָּה יְהוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתְּכ֣וֹנֵֽן לְ֠ךָ֠ אֶת־עַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֧ל ׀ לְךָ֛ לְעָ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וְאַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה הָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"עד עולם" - כי לא יחליפם ולא ימיר אותם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותכונן". אחרי ההקדמה הזאת שישראל הם גוי אחד וסגולת ה' בעולמו, ובית דוד הכין להיות לו סגולה מכל ישראל, החל להתפלל שכמו שאת "ישראל כונן לו לעם עד עולם", כן יכונן את בית דוד עד לעולם, וז"ש "ותכונן את עמך ישראל" "לך לעם עד עולם", ולכן: