מ"ג שמואל ב ו כא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם יְהוָה עַל יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר דָּוִד֮ אֶל־מִיכַל֒ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּחַר־בִּ֤י מֵֽאָבִיךְ֙ וּמִכׇּל־בֵּית֔וֹ לְצַוֺּ֨ת אֹתִ֥י נָגִ֛יד עַל־עַ֥ם יְהֹוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְשִׂחַקְתִּ֖י לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לפני ה'" - רצה לומר הלא כרכורי היה לפני ה' וגו' וכבוד המלכים כאין נגדו

"ושחקתי" - ובעבור זה שחקתי לפניו 

מצודת ציון

"נגיד" - שליט ומושל

"ושחקתי" - ושמחתי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר דוד". השיב לה בחכמה ודעת, א] אותות הכבוד המיוחדים למלך שאין יושבים על כסאו ולא יקרב איש אליו

וכדומה, הם מוכרחים רק למלך המולך על ידי בחירת העם, שכל כבודו הוא רק הסכמיי לא נמצא בעצמו, ואם לא יכינו לפניו האותות המציינים כבוד מלכותו הנו כאחד העם, לא כן אנכי שמלכותי אינה ע"י בחירת העם רק מה', כי אם היה הדבר מונח לבחירת העם היה ראוי שיבחרו יוצאי ירך שאול שנמשח מאת העם, וז"ש "לפני ה' אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצוות אותי נגיד על עם ה'", וא"כ אין כבודי תלוי מאת העם ומן אותות הכבוד המוסכמים אצלם, רק מעצמי ומאת ה' אשר שמני לנגיד. ב] ידוע שאין לשר הצבא להתהדר לפני מלך, ולא יתכבד העבד לפני אדוניו, ואיך יתכבד מלך ב"ו בעת עמדו לפני מלך מלכי המלכים השי"ת, וז"ש "לפני ה', ושחקתי לפני ה'":