מ"ג שמואל ב ה כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי בשמעך [כשמעך] את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וִיהִי בשמעך [כְּשָׁמְעֲךָ] אֶת קוֹל צְעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ כִּי אָז יָצָא יְהוָה לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וִ֠יהִ֠י בשמעך כְּֽשׇׁמְעֲךָ֞ אֶת־ק֧וֹל צְעָדָ֛ה בְּרָאשֵׁ֥י הַבְּכָאִ֖ים אָ֣ז תֶּחֱרָ֑ץ כִּ֣י אָ֗ז יָצָ֤א יְהֹוָה֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת בְּמַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את קול צעדה בראשי הבכאים" - הם מלאכים הצועדים בראשי האילנות אשר אני שולח לעזרתך

"אז תחרץ" - תרים קול מלחמה ואבחת חרב גלפי"ד בלע"ז וכן (שמות יא ז) לא יחרץ כלב לשונו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי". וצוהו בל יחל להכות עד "ישמע קול צעדה בראשי הבכאים". והיה בזה אם לימוד הדרך הקרוב לנצח בתחבולות מלחמה, שאחר שנפל עליהם בפעם הראשון בצד של אחריהם בודאי נשמרו עתה בצד הזה והעמידו שם גבורי חיל, ולכן טוב שיפול עתה מן הצד, ושיחל ההכאה בעת ישב הרוח בין הבכאים והאלנות שיחשבו כי יש מחנה וחיל בין הבכאים ויתבהלו משני הצדדים, מלבד מה שהיה בזה ענין השגחיי שיצא ה' להכות במחנה האויב והשמיע קול צעדה עד שהיה נס וטבע יחד, וחוץ מזה בא לנסות את דוד בדבר אשר לא עמד בו שאול ולא המתין על שמואל ובעבור זה נלקח המלוכה ממנו, ודוד

שמר מצוה ולא בטח על גבורתו. וא"ל "אז תחרץ כי אז יצא ה'", כי ההשגחה דבקה עם האמונה, והנס דבק עם הבוטח.

והגם שבפעם הראשון נצחם בדרך הטבע, האמין בה' כי עתה לא יכם רק אם יצא ה' לפניו, ולכן "ויכם מגבע" וכו':

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כשמעך" - כאשר תשמע קול צעדה וגו' אז תחרץ להלחם כי אז יצא ה' רצה לומר אז שלח מלאכו להכות בהם (ועם שאין מעצור לה' להושיע מבלי תחבולות הסבוב מאחריהם ומבלי קביעת זמן מכל מקום אמר כן לנסותו הישמור מצותיו בדבר המלחמה או יקל בעיניו כאשר הקל בהם שאול)

מצודת ציון

"צעדה" - מלשון צעד ופסיעה

"תחרץ" - תנענע ממקומך להלחם כמו (שמות יא ז)לא יחרץ כלב לשונו ופירושו לא נעה לשונו לנבוח