מ"ג שמואל ב ה ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי [היית המוציא והמביא] את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הייתה מוציא והמבי [הָיִיתָ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא] אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְהוָה לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּם־אֶתְמ֣וֹל גַּם־שִׁלְשׁ֗וֹם בִּֽהְי֨וֹת שָׁא֥וּל מֶ֙לֶךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אַתָּ֗ה הייתה מוציא [הָיִ֛יתָ הַמּוֹצִ֥יא] וְהַמֵּבִ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת־עַמִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְנָגִ֖יד עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"את ישראל" - אם כן עליך לרעות את כל ישראל כולם אלו כאלו בשוה וכרועה עדרו

"אתה היית" - רצה לומר לא יוגדל בעיניך אהבת בני יהודה על כי מלכת עליהם ראשונה כי הלא גם עלינו משלת מאז עוד מלוך שאול כי היית המוציא והמביא וגו'

מצודת ציון

"לך" - עליך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ב] ב] בל תחשב שהם קדמו להמליכך, "כי גם אתמול" וכו' "אתה היית המוציא והמביא", ואנו הקודמים. ג]" ויאמר ה' לך אתה תרעה את ישראל", ולא אמר את יהודה. ועפ"ז אחר שקבלוהו הגוי כולו כרת ברית עם הזקנים שהם הסנהדרין, שהעמדת המלך צריך שיהיה מדעת סנהדרין, והם משחוהו שנית להיות מולך מלכות הכוללת:

<< · מ"ג שמואל ב · ה · ב · >>