מ"ג שמואל א ל טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירדהו והנה נטשים על פני כל הארץ אכלים ושתים וחגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּרִדֵהוּ וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֹכְלִים וְשֹׁתִים וְחֹגְגִים בְּכֹל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָקְחוּ מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וּמֵאֶרֶץ יְהוּדָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣רִדֵ֔הוּ וְהִנֵּ֥ה נְטֻשִׁ֖ים עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ אֹכְלִ֤ים וְשֹׁתִים֙ וְחֹ֣גְגִ֔ים בְּכֹל֙ הַשָּׁלָ֣ל הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ מֵאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"בכל השלל" - רצה לומר שמחתם היה בעבור כל השלל הגדול אשר לקחו

"כל הארץ" - אשר הם עליה

מצודת ציון

"נטושים" - מפוזרים כמו (במדבר יא לא)ויטוש על המחנה

"וחוגגים" - ענין רקידה וכרכר כמו (תהלים קז כז)יחוגו וינועו כשכור

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנם נטושים". ר"ל שלא עלה על לבם להשמר עוד, והיה לו ע"ז שני סימנים, א] "שהיו נטושים", לא כגדוד בעת שעדיין מורא האויב עליהם שעומדים ביחד ומעמידים שומרים סביב. ב] "שאוכלים וחוגגים", כגדוד ששב בטח מן המלחמה ואין פחד האויב עליו: