פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית עָלָיו לְהַכֹּתוֹ וַיֵּדַע יְהוֹנָתָן כִּי כָלָה הִיא מֵעִם אָבִיו לְהָמִית אֶת דָּוִד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽת־הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּי־כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶת־דָּוִֽד׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲרֵים שָׁאוּל יַת מוּרְנִיתָא עֲלוֹהִי לְמִמְחֵיהּ וִידַע יְהוֹנָתָן אֲרֵי גְמִירָא הוּא מִן אֲבוּהִי לְמִקְטַל יַת דָוִד:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כלה היא" - רצה לומר סוף גמר דעת אביו הוא להמיתו

מצודת ציון

"ויטל" - השליך