מ"ג שמואל א כח יט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן יהוה גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יהוה ביד פלשתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיִתֵּן יְהוָה גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי גַּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל יִתֵּן יְהוָה בְּיַד פְּלִשְׁתִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיִתֵּ֣ן יְ֠הֹוָ֠ה גַּ֣ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֤ל עִמְּךָ֙ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמָחָ֕ר אַתָּ֥ה וּבָנֶ֖יךָ עִמִּ֑י גַּ֚ם אֶת־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל יִתֵּ֥ן יְהֹוָ֖ה בְּיַד־פְּלִשְׁתִּֽים׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אתה ובניך עמי" - במחיצתי

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"מחנה ישראל" - רצה לומר ערי תחנותם כמו שכתוב בענין שעזבו את הערים ובאו פלשתים וישבו בהן

"עמי" - בקבר כמוני ורבותינו ז"ל (שם) אמרו עמי במחיצתי

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ויתן". (על הג') מ"ש ופלשתים נלחמים בי, התשובה היא כי "יתן ה' גם את ישראל עמך ביד פלשתים", באשר נשתתפו בחטא, כי חמל העם על מיטב הצאן והבקר והיה להם למחות ביד שאול אחר שהודיעם פקודת הנביא. עד כאן דבר אליו לאמר למה תשאלני, התוכח על שהרגיז אותו להעלותו בחנם. עתה בא להודיע לו עקר שאלתו, א"ל דע כי נגזר העונש, ומחר הוא זמנו, בין עליך, כי "מחר אתה ובניך עמי". בין על ישראל, כי "גם את מחנה ישראל יתן ה'" (מחר) "ביד פלשתים":

<< · מ"ג שמואל א · כח · יט · >>