מ"ג שמואל א כז ט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִכָּה דָוִד אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יְחַיֶּה אִישׁ וְאִשָּׁה וְלָקַח צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וּגְמַלִּים וּבְגָדִים וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִכָּ֤ה דָוִד֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יְחַיֶּ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֑ה וְלָקַח֩ צֹ֨אן וּבָקָ֜ר וַחֲמֹרִ֤ים וּגְמַלִּים֙ וּבְגָדִ֔ים וַיָּ֖שׇׁב וַיָּבֹ֥א אֶל־אָכִֽישׁ׃


מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא יחיה". ר"ל לא החיה מן השבי לעבדים ולשפחות, כמו שיאמר אח"ז, רק "ולקח צאן ובקר" וכו': "וישב". פי' ותמיד בעת ששב היה בא אל אכיש להגיד לו: