מ"ג שמואל א כג ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו אנשי דוד אליו הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעלה אל מערכות פלשתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים וְאַף כִּי נֵלֵךְ קְעִלָה אֶל מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י דָוִד֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה אֲנַ֥חְנוּ פֹ֛ה בִּיהוּדָ֖ה יְרֵאִ֑ים וְאַף֙ כִּֽי־נֵלֵ֣ךְ קְעִלָ֔ה אֶל־מַעַרְכ֖וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃


מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (ג) איך לא בטחו אנשי דוד על תשובת ה' שא"ל לך והכית בפלשתים? ועוד למה האמינו לדברי האורים ותומים השניים?:

"ויאמרו אנשי דוד". הנה מה שלא בטחו על דבר ה' שא"ל שיכה בפלשתים, יש בו שני טעמים, א] שה' א"ל "והכית בפלשתים והושעת את קעילה", ויש הבדל בפעל מכה כשבא על כיבוש מלחמה כשנקשר עם ב' או עם את, אם היה אומר "והכית את פלשתים" משמע שיכה את כולם, שכן מורה תמיד "הכה את", כמו (בראשית לו, לה) המכה את מדין וכדומה. אבל "מכה בו", מורה שאינו הורג רק מקצתם (ולרוב יפרש המספר כמה הכה בם, או יאמר ויך בם מכה רבה וכדומה). והנה דוד שאל "והכיתי בפלשתים", ר"ל מקצתם, שהם אלה שבאו על קעילה שהיו רק מקצת פלשתים, וכן השיב ה' שיכה המקצת הזה ויושיע את קעילה, ובכ"ז יש חשש שאח"כ יתגודדו שנית ויכו באנשי דוד. ב] שלא אמר לו שהוא יתנם בידו בדרך נס כמ"ש בפעם השני, רק א"ל שיכם בדרך מלחמה. וכן לא באר לו שישב בטח בקעילה. וע"כ התיראו ויאמרו, "הנה אנחנו פה", ר"ל הלא פה יש שתי מעלות, א] שאנחנו פה לבדנו אין אויב ואורב, ב] "ביהודה", שהם משבטנו ובכ"ז אנחנו "יראים. ואיך נלך קעילה", א] שאינה מיהודה. ב] "אל מערכות פלשתים", שתהיה המלחמה מבית ומחוץ: