מ"ג שמואל א כג א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגדו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את הגרנות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה וְהֵמָּה שֹׁסִים אֶת הַגֳּרָנוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּגִּ֥דוּ לְדָוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ נִלְחָמִ֣ים בִּקְעִילָ֔ה וְהֵ֖מָּה שֹׁסִ֥ים אֶת־הַגֳּרָנֽוֹת׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שוסים" - בוזזים כמו (תהלים מד יא)ומשנאינו שסו למו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"נלחמים בקעילה והמה שסים". אמרו חז"ל בעירובין שלא באו רק על עסקי תבן וקש, ושהיה ביום השבת, רק בעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש

מחללים שבת. נראה שהוציאו זה, א] ממ"ש נלחמים בקעילה, ויש הבדל בין "לוחם בעיר" ובין "לוחם על העיר", ה"לוחם על העיר" רוצה לכבוש החומה, וה"לוחם בעיר" נכנס לגבולה ולוחם עם אנשיה, וכבר בארתי זה (יהושע י, כט). ולפ"ז ממ"ש נלחמים בקעילה ולא אמר נלחמים על קעילה, מבואר שלא באו לכבוש החומה. ויש הבדל בין בוזז ובין שוסס, הבוזז לוקח להנאתו, והשוסס כוונתו להשחית בלבד, (ובארתי זאת ובפי' ישעיה סי' י"ז וסי' מ"ב ובכ"מ). ולפ"ז ממ"ש והמה שוסים ולא אמר והמה בוזזים, מבואר שלא היה שם תבואה ופירות שיקחו לצרכם, רק תבן וקש שבאו לרמסו ולהשחיתו: