מ"ג שמואל א יט ה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשֶׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיַּעַשׂ יְהוָה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה לְכָל יִשְׂרָאֵל רָאִיתָ וַתִּשְׂמָח וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי לְהָמִית אֶת דָּוִד חִנָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֩שֶׂם֩ אֶת־נַפְשׁ֨וֹ בְכַפּ֜וֹ וַיַּ֣ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֗י וַיַּ֨עַשׂ יְהֹוָ֜ה תְּשׁוּעָ֤ה גְדוֹלָה֙ לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתָ וַתִּשְׂמָ֑ח וְלָ֤מָּה תֶֽחֱטָא֙ בְּדָ֣ם נָקִ֔י לְהָמִ֥ית אֶת־דָּוִ֖ד חִנָּֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּמְסַר יַת נַפְשֵׁיהּ כְּעַל גַב לְאִתְקְטָלָא וּקְטַל יַת פְלִשְׁתָּאָה וַעֲבַד יְיָ פּוּרְקָנָא רַבָּא לְכָל יִשְׂרָאֵל חֲזֵיתָא וַחֲדֵיתָא וּלְמָא תִּתְחַיֵב בְּדַם זַכַּאי לְמִקְטַל יַת דָוִד מַגָן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישם". הוסיף לאמר, גם במה ששם "נפשו בכפו ויך את הפלשתי", שזה צמח ג"כ ממה שהוא בלתי חש על חייו, ונמהר ללכת למקום סכנה, עכ"פ נצמח מזה תכלית טוב, א] לכלל ישראל, וז"ש "ויעש ה'" וכו' "לכל ישראל". ב] לך, "ראית ותשמח". הוסיף לאמר, וגם אם הוא בלתי נכון לפניך, בכ"ז "למה תחטא בדם נקי להמית" וכו' "חנם", אחר

שאין לו משפט מות. לפ"ז מתוך גנותו בא ללמוד עליו זכות ולהסיר משטמה:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכפו" - הוא ענין משל ורצה לומר כמו המשים דבר מה בכפו קרוב לאבדו מיד בפתוח הכף כן הוא סכן נפשו להיות קרוב להאבד ועל ידו עשה ה' תשועה לישראל