פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל אֶל־יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣בָה תָמִ֑ים וַיִּלָּכֵ֧ד יוֹנָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבה תמים" - תן גורל אמת

"והעם יצאו" - נקיים מן הגורל

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הבה תמים" - שיפול הגורל בהשגחה ולא במקרה

מצודת ציון

"הבה" - תנה כמו (בראשית כט כא)הבה את אשתי

"תמים" - מלשון תם רצה לומר דבר שלם ואמת