מ"ג שמואל א יד ל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיּוֹם הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹא־רָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי עתה לא רבתה מכה" - בתמיה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אף כי" - רצה לומר ומה מטעימה לבד אורו עיני כל שכן אם אכלו אכילה גמורה וכי עתה לא רבתה מכה בפלשתים כי הלא על ידי האכילה היה עוד כחם מתחזק

מצודת ציון

"לוא" - כמו אם

"משלל" - מבזה

"רבתה" - מלשון רבוי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אף כי". וכ"ש "לוא אכול אכל היום העם משלל איביו אשר מצא", שהיו כגבורים בוסים בטיט חוצות, ואמר כי לא היו מתבטלים עי"כ כי היה אוכל מן השלל אשר מצא מזומן לפניהם, הלא השלל רב ומוכן לאכל: "כי עתה" וכו'. ר"ל והגם שהיו מתבטלים אז בעת אכילתם, הלא ו"כי עתה" לא רבתה מכה בפלשתים, בתמיה, ומה שהיו מפסידים היום בעת האכילה היו מרויחים עתה לטרוף זרוע אף קדקד: