מ"ג שמואל א יד ג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲחִיָּה בֶן אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן יְהוָה בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד וְהָעָם לֹא יָדַע כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲחִיָּ֣ה בֶן־אֲחִט֡וּב אֲחִ֡י אִיכָב֣וֹד ׀ בֶּן־פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י כֹּהֵ֧ן ׀ יְהֹוָ֛ה בְּשִׁל֖וֹ נֹשֵׂ֣א אֵפ֑וֹד וְהָעָם֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י הָלַ֖ךְ יוֹנָתָֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נשא אפוד" - אורים ותומים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כהן ה' בשלה" - חוזר על עלי שהיה הכהן גדול בהיות שם המשכן

"נושא אפוד" - הוא כולל גם לחושן עם האורים ותומים ועל אחיה חוזר

"אחי אי כבוד" - אחיטוב היה אחי אי כבוד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואחיה". שב אל ספורו שיונתן לא היה דעתו אז אל שיפול במחנה פלשתים, א] מצד שלא הגיד לאביו, ולא היה עושה דבר גדול כזה בלעדיו. ב] שהיה שם אורים ותומים עמהם

והיה שואל בה', כי "אחיה בן אחיטוב" כו' "בן פנחס בן עלי", אשר עלי היה "כהן ה' בשלה", אחיה היה "נשא אפוד", ומדוע לא שאל בה'. ג] שגם "העם לא ידע כי הלך" "יונתן", וכל זה ראיה שלא היה במחשבתו אז לעשות נוראות, שא"כ היה מיעד את העם להיות נכונים אחריו: