מ"ג שמואל א ט יא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵמָּה עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם וַיֹּאמְרוּ לָהֶן הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֗מָּה עֹלִים֙ בְּמַעֲלֵ֣ה הָעִ֔יר וְהֵ֙מָּה֙ מָצְא֣וּ נְעָר֔וֹת יֹצְא֖וֹת לִשְׁאֹ֣ב מָ֑יִם וַיֹּאמְר֣וּ לָהֶ֔ן הֲיֵ֥שׁ בָּזֶ֖ה הָרֹאֶֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המה". גם זה היה בהשגחה שאחר שאמר ה' כי כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין היה מוכרח שיגיע לפני שמואל ברגע זו שגבל ה', לא קודם ולא מאוחר, כמ"ש (להלן

פסוק טז) כעת מחר, ולכן סבב שדברו הנערות עמו ועכבוהו באריכות לשונם עד בוא הרגע בצמצום:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"היש בזה" - בה"א השאלה ורצה לומר האם יש פה הרואה

"במעלה העיר" - בהמסילה העולה אל העיר

מצודת ציון

"לשאוב" - כן יקרא לקיחת המים כמו (שם יב יג) ושאבתם מים