מ"ג שמואל א ח כ


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיִ֥ינוּ גַם־אֲנַ֖חְנוּ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֙נוּ֙ וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶת־מִלְחֲמֹתֵֽנוּ׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ושפטנו" - רצה לומר עם העושק יבוא גם התועלת כי ישפוט בינינו וילחם מלחמותינו

"והיינו וגו'" - רצה לומר ואם נהיה נעשקים מן המלך נהיה אם כן ככל הגוים לא נופלים מהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיינו". ובארו דבריהם שמ"ש תנה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים לא כוונו שישפטם ככל הגוים עפ"י נמוסים שיעשה כרצונו, ורק כוונו שיהיה להם מלך ככל הגוים, וז"ש כי אם מלך יהיה עלינו והיינו גם אנחנו ככל הגוים, ר"ל בזה נשוה אליהם שיהיה לנו מלך כמוהם, וכמ"ש (דברים יז, יד) אשימה עלי מלך ככל הגוים. והוא יהיה מחויב לסדר ענינינו בשני דברים, א] "ושפטנו מלכנו", ר"ל כפי משפט התורה, כי פה לא אמרו ושפטנו ככל הגוים, רק שישפטם כפי המשפט הרגיל אצלם כפי חקי התורה. ב] "ויצא לפנינו ונלחם את" "מלחמתנו", שילחם נגד הצר. ודייקו לאמר את מלחמותינו, שלא יהיה כעריץ אשר ייחס המלחמות אליו וילחם מלחמות לבעבור השררה והכבוד, והארצות שיכבוש יקראו על שמו, רק ילחם מלחמות שלנו לצרכינו, ואשר יכבוש יהיה שלנו, שזה גדר המלך הנתון תחת דת ומשפט שכל מגמתו הוא הצלחת העם ולתקן עניניהם בין במדינה בין נגד הצר הצורר. ובזה יש לפרש ונלחם, אנחנו נלחמנו מלחמותינו, ר"ל שיקרא המלחמה על שם העם, והוא מבנין הקל:

<< · מ"ג שמואל א · ח · כ · >>