מ"ג שמואל א ד טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעֵלִי בֶּן תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה וְעֵינָיו קָמָה וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעֵלִ֕י בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה וְעֵינָ֣יו קָ֔מָה וְלֹ֥א יָכ֖וֹל לִרְאֽוֹת׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְעֵלִי בַּר תִּשְׁעִין וְתַמְנֵי שְׁנִין וְעֵינוֹהִי קָמָה וְלָא יָכִיל לְמֶחֱזֵי:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"קמה" - רצה לומר כל אחת קמה כי בעת הראות דרך העין להתנענע ושל עלי קמה ועמדה כי לא ראה עוד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ועלי" וכו' "ועיניו קמה". שאם היה יכול לראות והיה רואה את האיש ואדמה על ראשו וכל העיר קרועי בגדים לא היה מתפעל כ"כ מקול השמועה הפתאומית, כי היה נודע לו

לאט לאט (ועיניו קמה, יחיד על רבים, ויל"פ וראות עיניו קמה):