מ"ג שמואל א ב לו
<< · מ"ג שמואל א ב · לו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"לאגורת כסף" - בשביל להשתכר מעה כסף; ממשקולת "עשרים גרה הוא" (במדבר יח טז).
"ספחני" - אספני.מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"לאגורת כסף" - בעבור אגורת כסף וככר לחם אשר יקבל ממנו במתנה.
"ואמר" - הנותר בביתך יאמר לו: בבקשה ממך אספני וחברני נא אל אחת ממשמרות הכהנים, לאכול בזה פת לחם. כי יהיה חסר לחם בזולת זה.
"להשתחות לו" - להכהן הגדול אשר יועמד מזרע צדוק.
מצודת ציון
"לאגורת" - האל"ף נוספת, והוא כמו "גרה", שהיא מטבע של כסף והוא מעה.
"וככר" - כך נקרא לחם שלם.
"ספחני" - ענין הקבוץ והדבוק, כמו (ישעיהו יד א) "ונספחו על בית יעקב".
"פת" - הוא פרוסה, כמו (ויקרא ב ו): "פתות אותה פתים".