מ"ג שמואל א ב לו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וִיהֵי כָּל דְיִשְׁתָּאֵר בְּבֵיתָךְ יֵיתֵי לְאִשְׁתַּפָּלָא לֵיהּ לְמָעָא דִכְסַף וּפִתָּא דְלַחְמָא וְיֵימַר מְנִינִי כְעַן לַחֲדָא מִמַטְרַת כַּהֲנַיָא לְמֵיכַל פִּתָּא דְלַחְמָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לאגורת כסף" - בשביל להשתכר מעה כסף; ממשקולת "עשרים גרה הוא" (במדבר יח טז).

"ספחני" - אספני.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"לאגורת כסף" - בעבור אגורת כסף וככר לחם אשר יקבל ממנו במתנה.

"ואמר" - הנותר בביתך יאמר לו: בבקשה ממך אספני וחברני נא אל אחת ממשמרות הכהנים, לאכול בזה פת לחם. כי יהיה חסר לחם בזולת זה.

"להשתחות לו" - להכהן הגדול אשר יועמד מזרע צדוק.

מצודת ציון

"לאגורת" - האל"ף נוספת, והוא כמו "גרה", שהיא מטבע של כסף והוא מעה.

"וככר" - כך נקרא לחם שלם.

"ספחני" - ענין הקבוץ והדבוק, כמו (ישעיהו יד א) "ונספחו על בית יעקב".

"פת" - הוא פרוסה, כמו (ויקרא ב ו): "פתות אותה פתים".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לו) "והיה". ואז תתקיים גם הקללה השנית שאמר והבטת צר מעון, שכל הנותר מבית עלי "יבא להשתחוות" להכ"ג בעד אגורת כסף ויבקש מאתו שיספחהו אל אחת המשמרות כדי שיהיה לו פת לחם לאכל (ואגורת מענין גרה, וכן ת"י למעות דכסף, והא' נוסף):