מ"ג שמואל א ב א

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהֹוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהֹוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל־א֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְצַלִיאַת חַנָה בְּרוּחַ נְבוּאָה וַאֲמַרַת כְּבַר שְׁמוּאֵל בְּרִי עֲתִיד לְמֶהֱוֵי נְבִיָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹמוֹהִי יִתְפָּרְקוּן מִידָא דִפְלִשְׁתָּאֵי וְעַל יְדוֹהִי יִתְעַבְּדַן לְהוֹן נִסִין וּגְבוּרָן בְּכֵן תְּקוֹף לִבִּי בְּחוּלְקָא דִיהַב לִי יְיָ וְאַף הֵימָן בַּר יוֹאֵל בַּר בְּרִי שְׁמוּאֵל עָתִיד דִיקוּם הוּא וְאַרְבַּעַת עֲשַׂר בְּנוֹהִי לְמֶהֱוֵי אָמְרִין בְּשִׁירָה עַל יְדֵי נִבְלִין וְכִנוֹרִין עִם אֲחֵיהוֹן לֵיוָאֵי לְשַׁבָּחָא בְּבֵית מַקְדְשָׁא בְּכֵן רָמַת קַרְנִי בְּמַתַּנְתָּא דְמַנִי לִי יְיָ וְאַף עַל פּוּרְעָנוּת נִסָא דַעֲתִיד לְמֶהֱוֵי בִּפְלִשְׁתָּאֵי דַעֲתִידִין דְיֵיתוּן יַת אֲרוֹנָא דַייָ בַּעֲגַלְתָּא חֲדַתָּא וְעִמֵיהּ קוּרְבַּן אֲשָׁמָא בְּכֵן תֵּימַר כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל אֶפְתָּח פּוּמִי לְמַלָלָא רַבְרְבָן עַל בַּעֲלֵי דְבָבַי אֲרֵי חֲדִיתִי בְּפוּרְקָנָךְ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"רחב פי על אויבי" - על פנינה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"כי שמחתי בישועתך" - שמחתי היא על אשר בא התשועה ממך ויש די בזה להשיב אמרים

"רחב פי" - כי עד הנה הייתי כשה נאלמה לא תפתח פיה ועתה רחב פי על אויבי להשיב אמרים

"עלץ לבי בה'" - בתשועת ה' שמח לבי

"רמה קרני" - לנגח בו אויבי ועל פנינה ובניה אמרה והוא ענין מליצה לומר שמעתה לא יוכלו לצער אותה כמאז

"ותתפלל חנה" - עצם התפלה היא בסוף אמריה ובתחלה סדרה שבחו של מקום ולזה נאמר ותאמר

מצודת ציון

"עלץ" - ענין שמחה כמו (משלי כח יב)בעלוץ צדיקים

"רמה" - גבהה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

השאלות

(א) השאלות (א) כפי הגלוי אין כאן תפלה רק הלל ושבח שיר וזמרה, והיה לו לאמר ותשר חנה, או ותדבר או ותהלל וכדומה, לא ותתפלל:

"ותתפלל חנה". בט' פסוקים הראשונים סדרה שבחו של מקום, ועקר תפלתה הוא הפסוק האחרון, וכמ"ש (ברכות לב א): "לעולם יסדר שבחו של מקום" ואח"כ יתפלל: "עלץ". תחלה "עלץ לבי" בעת הובטחה מפי עלי, אז שמח לבה ופניה לא היו לה עוד. ואח"ז "רמה קרני" בפועל, בעת ראתה שנתעברה. ואח"ז "רחב פי על אויבי", בעת ילדה זרע אנשים, שצרתה קפצה פיה: "כי שמחתי". ר"ל ועקר שמחתי לא היה בהתשועה לבד רק בבחינת המושיע, שהיה "בישועתך", בדרך נס ופלא, שע"י ניכר השגחתך המופלאת כי אתה הושעת:

מ"ג שמואל א · ב · א · >>