מ"ג שיר השירים ח יב
<< · מ"ג שיר השירים · ח · יב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֽוֹ׃
רש"י
"האלף לך שלמה" - אלף הכסף שגבינו מהם הכל נחזיר
"ומאתים לנטרים את פריו" - ועוד נוסיף הרבה משלנו ונתן להם לראשיהם וחכמיהם כענין שנאמר (ירמיהו ט"ו) תחת הנחשת אביא זהב
"לנוטרים את פריו" - אלו תלמידי חכמים ואותם תשלומים לתלמידי חכמים כמו שנאמר (ישעיהו כ"ג) כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה ואתננה של צור ויש לפרש ומאתים לנוטרים את פריו כדין הנהנה מן ההקדש שמשלם קרן וחומש אף אנו נשלם על קדש ישראל לה' על ראשית תבואתו קרן וחומש חמשו של קרן ומאתים הם חומשו של אלףמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יב) והוא הכרם שלי העומד "לפני" כי שלמה נתן לי הכרם הזה במתנה בעבור שהייתי בעיניו כמוצאת שלום. אמנם חוזרת מדבריה אומרת איני רוצה להחזיק לעצמי את הכרם הזה רק האלף כסף [שהביאו בשכר הכרם] יהיו לך שלמה וכן אחזיר את המאתים הראוים לנוטרים את פריו כי איני רוצה ליהנות מן הכרם:
מליצה:
(יב) והוא "כרמי שלי לפני" הכרם הגדול הזה הוא שלי כי שכר התורה והעבודה הזאת יקנה הרוח שע"י ישאר קיים בנצחיות ועל ידם ישוב השכל הנקנה שכל נאצל, והרוח ההיולאני ישוב להיות רוח קדוש החי חיי עד כמו הנשמה שזה בשכר הכרם הזה שקנה שלמה שהוא הגוף בעבודתו ותורתו והוא העומד לפני כענין והלך לפניך צדקך, שב לאמר אולם גם שלמה שהוא הגוף וכחותיו שעמלו בכרם הזה ועסקו בתורה ובעבודה לא יקופח שכרם כי ינוחו בשנתם בקבר ויעמדו לגורלם לקץ הימין (עיין בזהר וארא כ"ח ב'). וז"ש האלף לך שלמה שכר פירות הכרם שהוא המצות ומע"ט יהיו גם אל הגוף והנפש התחתונה כי יש שכר לפעולתם, ומאתים לנוטרים את פריו (כמ"ש במדרש הנעלם חיי שרה דף קכ"ד. אין לך כל צדיק מהעוסקים בתורה שא"ל מאתים עולמות וכספי' בשביל התורה):מדרש רבה
[יא] היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני רבי נתן בשם ר' אחא אמר: למלך שכעס על עבדיו וחבשן בבית קולין. מה עשה המלך? נטל כל קצרקטין שלו ועבדיו והלך לשמוע מה היו מן הן אומרים. שמע שהיו אומרים: אדונינו המלך! הוא שבחנו! הוא חיינו! אל נחסר לאדונינו המלך לעולם! אמר להם: בני! הגביהו קולכם, כדי שישמעו חברים שעל גבכם. כך אף על פי שישראל עסוקין במלאכתן כל ששת ימים וביום השבת משכימים ובאים לבית הכנסת וקורין קריאת שמע, ועוברין לפני התיבה וקורין בתורה ומפטירין בנביא, והקב"ה אומר להם: בני, הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם, ואין חברים אלא מלאכי השרת, ותנו דעתכם שלא תשנאו זה את זה, ולא תקנאו זה את זה, ולא תחרחרו זה עם זה, ולא תביישו זה לזה, שלא יאמרו מלאכי השרת לפני: רבש"ע! תורה שנתת להם לישראל, אינן עוסקין בה והרי איבה וקנאה ושנאה ותחרות ביניהם, ואתם מקיימים אותה בשלום! בר קפרא אמר: למה קרא למלאכי השרת חברים? לפי שאין ביניהם איבה וקנאה ושנאה ותחרות ומינות ופלוגת דברים:
דבר אחר: היושבת בגנים חברים מקשיבים כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע בכיוון הדעת בקול אחד, בדעה וטעם אחד, הקדוש ברוך הוא אומר להם: היושבת בגנים כשאתם קורין חברים אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך, השמיעני. אבל כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע, רוח הקדש צווחת ואומרת:
<< · מ"ג שיר השירים · ח · יב · >>