מ"ג שופטים כא כד
<< · מ"ג שופטים · כא · כד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתְהַלְּכ֨וּ מִשָּׁ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אִ֥ישׁ לְשִׁבְט֖וֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וַיֵּצְא֣וּ מִשָּׁ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ׃
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בעת ההיא" - אחר שמצאו נשים לבני בנימן
"איש לנחלתו" - ולא החזיק מי מהם בנחלת בנימן כי שש מאות איש אשר נשארו ירשו כל נחלת בנימןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
זה התהלך איש למקומו ונשאר הדבר כמקדם "שאין מלך בישראל ושכל איש יעשה הישר בעיניו: והנה", הזמן מתי היו שני המעשים האחרונים מן פסל מיכה ומן פילגש בגבעה לא התבאר בכתוב, ודעת רז"ל בסדר עולם (פרק יב) שהיה בימי כושן רשעתים, ועז"א בימים ההם אין מלך בישראל, ר"ל שאחרי מות יהושע והזקנים ולא הוקם עדיין שופט לישראל עד עתניאל בן קנז, ולפי זה הדעת יצדק מ"ש שבני דן בקשו נחלה לשבת וכבשו ליש, שזה היה אחרי מות יהושע שהלך כל שבט לכבוש נחלתו ולכדו בני דן את ליש כמו שנזכר בספר יהושע (יט), ובזה יצדק מ"ש על ירושלים לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה שזה היה קודם שכבשו יהודה את חלקם בירושלים, כמ"ש למעלה סימן א'
<< · מ"ג שופטים · כא · כד · >>