<< · מ"ג רות · ד · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לְבֹעַז קְנֵה לָךְ וַיִּשְׁלֹף נַעֲלוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה־לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ׃

תרגום (כל הפרק)

וַאֲמַר פָּרִיקָא לְבוֹעַז אוֹשֵׁיט יְדָךְ לְקִנְיָנָא וּקְנֵי לָךְ וּטְלַע בּוֹעַז יָת נַרְתֵּיק יַד יַמִּינֵיהּ וּקְנָא לֵיהּ:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וישלף נעלו – בועז שלף נעלו ונתן אותו לגואל. והנה זה כאשר אמרו חכמינו ז"ל: "חליפין". והטעם: "שקבלת זה הנעל, ונתת תחתיו גאולתך".

והטעם "נעל": בעבור שהוא נמצא תמיד, ולא יתכן להסיר חלוק או מכנסיים, שלא ישאר ערום.

ויש אומרים כי הגואל שלף נעלו ונתנו לבועז, והטעם: "כאשר נתתי לך זה הנעל – כן הגאולה".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ח) "ויאמר הגואל לבעז", אחר שהרשהו לגאול הקנה לו בקנין סודר, והרשב"א כתב בקדושין (דף כא) עמש"ש כדאמר רנב"י לקרוב קרוב קודם והלא קדימת הקרוב תחלה א"צ קרא דילפינן מהקרוב אליו, ותי' דעקר קרא אתי לעכב דוקא כסדר הזה שאם הדוד אינו אמיד ובן דוד אמיד אינו נגאל וזה סותר למ"ש גבי בועז שדודו לא רצה לגאול ונגאל ע"י בן דודו, וצ"ל שזה עצמו הטעם שקבל קנין שזכה לו ע"י קבלת קנין שיהיה עומד במקומו וכחו ככחו:

 

<< · מ"ג רות · ד · ח · >>